הדרכה מעשית לראש השנה
הדרכה מעשית לראש השנה פרק ראשון – מה צריכים לבקש מלכות שמיים – לדברי הזוהר הקדוש צריך לבקש רק על מלכות שמים, דהיינו שנזכה לראות
מאגר שיעורים במגוון סוגיות הלכתיות בנושאים אקטואליים ובירורי מנהגים, הנוגעים לחיי המעשה, מתוך חוברת של דפי מקורות – מפסוקי התורה, דברי חז"ל וסוגיות הגמרא, דרך דברי רבותינו הראשונים והאחרונים, עד לפסיקת ההלכה למעשה בדורינו.
כל שיעור מורכב מדפי מקורות של סוגיא, המצולמים בצורתם, הניתנים להורדה במהדורה מקוונת (בפורמט PDF).
למעוניינים במסירת שיעור ניתן להוריד גם דפי הכנה (בפורמט WORD) למסירת השיעור, המגישים לפני מגיד השיעור תקציר של נושאי הלימוד.
ניתן לקבל חוברות לימוד לצורך מסירת שיעורים קבועים. להזמנות נא ליצור קשר במייל עולמות.
הדרכה מעשית לראש השנה פרק ראשון – מה צריכים לבקש מלכות שמיים – לדברי הזוהר הקדוש צריך לבקש רק על מלכות שמים, דהיינו שנזכה לראות
א. דינא דמלכותא דינא – מקור הדין והטעם בסוגיות הש"ס נתבאר דינו של שמואל "דינא דמלכותא דינא" – סמכות המלך לקבוע חוקים בענייני הממון, המחייבים על
נפלאות הבריאה דיני ברכות הראיה על ימים, נהרות, מדבריות, הרים ושאר איתני הטבע א. ברכת הימים והנהרות – סוגיות הגמרא ופסק ההלכה בברכות הראיה שהוזכרו
הסתרת מידע בשידוכים (ב) [*] ובדיני לשון הרע ורכילות בשידוכים פתיחה בבואם של בני זוג לפרק "האיש מקדש", מתעוררות שאלות רבות בנדון הסתרת מידע [ב"שב
הסתרת מידע בשידוכים (א)* א. הסתרת מידע בשידוכים – עילה לביטול הקידושין משום מקח טעות בהגיע פרק ה"שידוכים", יש הורים העומדים מול שאלה הרת גורל,
בדיקת מזון כהלכתה ובדיני איסור אכילת שרצים א. איסור אכילת שרצים – סוגיות הגמרא האזהרה להימנע מאכילת שרצים נכפלה בתורה, ובסוגיית הגמרא במסכת מכות נתבאר חומר
א. היתר מלאכת אוכל נפש ביום טוב – מקור הדין במשנה במסכת ביצה מובא: "אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד". רבותינו הראשונים חלקו בשאלה,
ביטול תורה ובגדרי מצות תלמוד תורה א. החיוב במצות תלמוד תורה וחומר עוון ביטולה מצות תלמוד תורה מפורשת בלשון הכתוב בתורה "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם",
א. ההפגנה ומטרותיה – מעשה שהיה ולקחיו בש"ס מובא מעשה שהיה עם רבי יהודה בן שמוע וחבריו, שנטלו עצה ממטרוניתא אחת ברומי שאמרה להם "צאו
א. מצוות צריכות כוונה – סוגיות הגמרא ודברי רבותינו הראשונים יש לעיין, האם נצרכת כוונה בקיום מצות ספירת העומר. ואם צריך כוונה, באיזו כוונה מדובר:
א. סיפור יציאת מצרים – מקור הדין בדברי הרמב"ם וספר החינוך, נתבארו המקורות למצות סיפור יציאת מצרים. ויש לדקדק ולבאר בדברי הרמב"ם, מדוע הזכיר את
יין שביעית לארבע כוסות ובדין אין עושין מצוות חבילות חבילות א. ספק הירושלמי – מהו לצאת [ידי חובת מצות ארבע כוסות] ביין של שביעית בתלמוד
א. האיסור להכניס סכין לבית הכנסת "לפי שהתפילה מארכת ימיו של אדם והסכין מקצרם" במסכת סנהדרין מבואר האיסור להיכנס לבית המדרש בכלי זיין. אך ראה זה פלא, דין זה
א. ייחודם ומעלתם של עשרת הדברות חז"ל הודיעונו כי עשרת הדברות קובעות מקום מיוחד לעצמם, ואף נכללו בהם כל תרי"ג המצוות, ויש לבאר הענין • חלוקת תרי"ג
עבודת הבכורות לעתיד לבוא א. עתידה עבודה שתחזור לבכורות לעתיד לבוא בדברי האור החיים הקדוש נתבאר כי "עתידה עבודה שתחזור לבכורות", ויש לברר מהו המקור
א. אכילת איסור לצורך רפואה כאשר אינו כרוך בסכנה בסוגיית הגמרא במסכת פסחים מבואר כי נאסר על חולה שאין בו סכנה לאכול איסור לצורך רפואה, אלא אם כן היה
מאכלים שיש בהם סכנה א. ונשמרתם מאד לנפשותיכם – חובת שמירת הגוף והנפש בדבר חז"ל והפוסקים נתבארה חובת השמירה על הגוף והנפש מפני סכנות, הכוללת גם שמירה
דבר שיש לו מתירין א. דבר שיש לו מתירין לא מתבטל – מקור הדין מבואר בסוגיות הש"ס כי למרות שבכל התורה, איסור שהתערב בהיתר מתבטל
סעודה שלישית א. סעודה שלישית בשבת, חיובה וזמנה – סוגיית הגמרא ודברי הפוסקים בדברי הגמרא נתבאר החיוב לאכול שלוש סעודות בשבת. רבותינו הראשונים והפוסקים דנו,
הצלה ורפואת נכרים חילול שבת לצורך רפואת נכרים בשנת תשכ"ו התפרסם בעיתונות מכתב שעורר הדים רבים, ובעקבותיו קמה סערה ציבורית, סביב השאלה, האם מותר לחלל
ביעור פירות שביעית א. מצות ביעור פירות שביעית – דברי חז"ל וסוגיות הגמרא מהפסוק "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל", למדו חז"ל: "כל
נענועים בלולב – הלכה ומנהג א. חיוב נענועים בלולב – מקור הדין וטעמיו הסיבה שהלולב צריך להיות יותר גבוה בטפח מההדסים והערבות – כדי לנענע בו • טעם מצות הנענועים
אתרוג בשביעית א. התאריך בשנה והשלבים השונים בירק ובפרי [לקיטה או חנטה] הקובעים את שנת השביעית במשנה במסכת ראש השנה מובא כי א בתשרי הוא "ראש השנה"
קדושת שביעית בלולב ובהדסים א. קדושת שביעית בלולב – סוגיית הגמרא ודברי רבותינו הראשונים רבותינו הראשונים והפוסקים נחלקו האם קדושת שביעית נוהגת בלולב. שורש מחלוקתם
קיום מצוות במקום לא נקי א. מקור הדין וטעמיו בסוגיות הש"ס ודברי הפוסקים מבואר האיסור ללמוד תורה, לברך ברכה או לומר דברים שבקדושה, במקום שאינו
תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים זכיה לאדם אחר על חשבון אדם נוסף א. תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – סוגיית הגמרא ודברי רבותינו
דגים בשר וחלב הלכה ומנהגים א. אכילת דגים ובשר – סוגיית הגמרא ודברי הפוסקים בדברי הגמרא מובא כי דג שנצלה עם בשר, אין לאוכלו
ריבוי דיורים הוספת יחידות דיור בבתים משותפים א. טענת "ריבוי דיורים" – סוגיית הגמרא במשנה ובסוגיית הגמרא במסכת בבא בתרא מבואר המקור לתביעה שלא "להרבות
כהן בבית הקברות א. איסור כהן להיטמא למת מהתורה נאסר על כהן להיטמא למתים, שנאמר "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". כמו כן הכהן עובר על מצות עשה "קדשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹקֵיהֶם".
הכשרת המטבח וכליו ובדיני הגעלת וליבון כלים א. החובה להגעיל כלים מהאיסור הבלוע בהם מהכתוב בתורה בטהרת כלי מדין, חז"ל למדו את חובת הכשרת הכלים
א. מקור הדין וטעמיו רבותינו הראשונים הוכיחו מסוגיות הגמרא, כי חז"ל תיקנו בכל בוקר ליטול את הידים בשחרית קודם התפילה, ואף תיקנו לברך על כך, אך טעם תקנה זו לא
א. בשר שנתעלם מן העין – דברי חז"ל ורבותינו הראשונים בסוגיית הגמרא במסכת חולין הובאה דעתו של רב כי בשר שנתעלם מן העין, אפילו היה מונח
כשרות דגים ללא סימנים א. חובת בדיקת סימני כשרות הדג בפרשת שמיני נתבארו סימני כשרות הדגים, ונאסרה אכילת דגים שלא נמצאו בהם סימנים אלו. • מחלוקת
א. כשרות הויסקי – תהליך הכנתו כשרות משקה ה"ויסקי" תלויה בתהליך הכנתו, באלו כלים מיישנים ושומרים אותו, וכן בחוקים במדינות ייצורו בהם נקבע מה מותר לערב בו – דבר המשתנה ממדינה למדינה, ובמשקה
א. פטור "בעליו עמו" – המקור והטעם בתורה נאמר "אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם", ובפשוטם של דברים הכוונה שהבעלים נמצא עם החפץ בשעת הנזק, והפטור הוא בגלל שהיה עליו
תעודת כשרות לעסק המתנהל שלא על פי ההלכה א. נאמנות האדם בכשרות – הצורך בתעודת כשרות מעיקר הדין קיימא לן בכל התורה "עד אחד
א. דין "שמור" – דברי חז"ל ורבותינו הראשונים בשנת שמיטה מחויבים בעלי השדות שלא לעבד את השדות, וכן להפקיר את כל הגידולים שגדלו בהם. רבותינו הראשונים נחלקו האם מי שלא
א. דין חלופי פירות שביעית פירות שביעית נתייחדו בדינם, שלאחר מכירתם, הם אינם יוצאים לחולין ואף התמורה שנתקבלה בעדם נתפסת בקדושת השביעית. אמנם אם מכר את התמורה, היא יוצאת
א. מקור החיוב להפקיר גידולי קרקע בשנת שמיטה בפרשת משפטים נאמר "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ". יש מרבותינו הראשונים שנקטו כי מפסוק זה נלמדה החובה
חלק א – טיפול בעציצים בשביעית בטיפול בצמחים הגדלים בעציצים בבית בשנת השביעית, יש לשים לב הן למלאכות האסורות והן לעצם הקדושה בגידולים אלו. נושא קדושת השביעית בצמחים שאינם מיועדים
א. הדלקת הנר בשמן של שביעית במסכת סוכה מבואר כי מותר ליהנות מפירות שביעית כאשר "הנאתו וביעורו שווה". לפי זה מותר להדליק נר שההנאה ממנו
א. סחורה בפירות שביעית – מקור הדין חז"ל למדו מן הפסוק "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", כי יש איסור סחורה בפירות שביעית. ואף נאמרו דברים חמורים
שמיטה ויובל – פירות האמונה א. כשם שנאמר בשבת בראשית שַׁבָּת לַה" – כך נאמר בשביעית שַׁבָּת לַה" פירש רש"י: "שַׁבָּת לַה" – לשם ה"",
מלאכות האסורות בשביעית בשדה ובבית א. המלאכות האסורות – מדאורייתא ומדרבנן בתורה נזכרו ארבע מלאכות האסורות בשנת השמיטה, זריעה זמירה קצירה ובצירה: "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא
תכנית לימוד בעיון. מיועדת למסירת שיעורים בקבוצות לימוד מתוך דפי מקורות, ודפי עזר להכנת השיעור, במגוון סוגיות הלכתיות ובירורי מנהגים. התכנית מתאימה לכל סוגי ורמות הלימוד. מעניקה אמצעים נוחים בידי הלומדים, להתענג בהנאה צרופה מטעמו המתוק של הלימוד בעיון.
תכנית לימוד בעיון. מיועדת למסירת שיעורים בקבוצות לימוד מתוך דפי מקורות, ודפי עזר להכנת השיעור, במגוון סוגיות הלכתיות ובירורי מנהגים. התכנית מתאימה לכל סוגי ורמות הלימוד. מעניקה אמצעים נוחים בידי הלומדים, להתענג בהנאה צרופה מטעמו המתוק של הלימוד בעיון.