עולמות בעיון

א. הקב"ה צוה את משה רבנו ואהרן הכהן "לחלוק כבוד למלכות", ואמרו חז"ל: "וכן מצינו ביעקב, יוסף, אליהו, דניאל, חנניה מישאל ועזריה, שחלקו כבוד למלכות",

א. חז"ל שקדו בכמה מסוגיות הש"ס על תקנת החלומות, ואף מרן המחבר דן בשלושה מקומות בשולחן ערוך בהלכות אלו, ושלוש עצות עיקריות נאמרו בזה: [א]

א. תאומים הנולדים כשהם מחוברים בחלקי גוף שונים [חיצוניים ופנימיים] נקראים בשם "תאומי סיאם", וצ"ע האם נחשבים כגוף אחד או כשני גופים, וכפי שהסתפקו בגמרא

א. במסכת כתובות מבואר כי "ברכת חתנים" [דהיינו "שבע הברכות"] נאמרת בעשרה. ויש לעיין, האם הצורך לברך "שבע ברכות" בעשרה, נועד לפרסום השבח וההודאה להשי"ת,

א. במשנה נאמר: "על הברקים ועל הרעמים, אומר ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם. על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות, אומר ברוך

א. במסכת הברכות אמר רב יהודה אמר רב: "אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, והדר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ". אולם במסכת

א. במסכת ברכות אמרו: "כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפילת הדרך", וחיוב התפילה "משעה שמהלֵך בדרך, ועד כמה, עד פרסה". וצ"ב בדיני תפילת הדרך: ב.

א. כאשר שנים מתעצמים בדין, זה אומר נדון כאן וזה אומר נלך למקום הוועד או לבית דין הגדול, נחלקו בגמרא היכן ידונו. ובהלוואה שומעים למלוה,

א. מאז הומצאה "מכונת אמת" [פוליגרף] ונעשה בה שימוש בחקירות פליליות, דנו הפוסקים האם לתוצאות הבדיקה במכונת אמת יש משקל בהכרעת הדין, והאם בית הדין

א. בספר חרדים כתב: "מצוה לברך כהן את ישראל, וישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכוונים לבם לקבל ברכתם כדבר ה', הם נמי בכלל

א. לדעת רבי שמעון בן גמליאל אין צורך לסמן כרם רבעי וערלה להזהיר את הגזלנים מפני איסורים אלו, מדין "הלעיטהו לרשע וימות". וצ"ב בגדר הלכה

א. ידועים דברי רבא: "הפקר בית דין הפקר", וביאר רבי יצחק כי דין זה נלמד מפסוק בספר עזרא, ואילו רבי אליעזר למד זאת מפסוק בספר