עולמות בעיון

א. עדים נכרים – סוגיית הגמרא ודברי הראשונים בסוגיית הגמרא במסכת בבא קמא נתבאר פסול נכרים להעיד. לדעת הרמב"ם והנמוקי יוסף הפסול הוא מהתורה –

א. איסור "לא תגורו" – מקור הדין וטעמו מחלוקת הפוסקים מהו הטעם שהאיסור חל רק לאחר שהדיין יודע להיכן הדין נוטה. ב. איסור "לא תגורו"

א. כתיב (שמות כ, כ) "לא תעשון אתי אלהי כסף", וקיבלו חז"ל שיש איסור לצייר ולעשות צורות שבמדור העליון והתחתון בשמים, ולהשהותם ברשותו. ב. שיטות

א. מחלוקת רב יהודה ורב נחמן האם במקום דליכא פסידא אמרינן 'עביד איניש דינא לנפשיה', או לא. ובמקום דאיכא פסידא לכולי עלמא 'עביד איניש דינא

א. "תנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, פטור מן המזוזה. מאי טעמא, בית כתיב בהו". ונחלקו הראשונים האם מקום שאין באורך

א. במדרש מובא: "יעקב אבינו תיקן לתת מעשר מן הממון", שנאמר: "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". ועוד דרשו חז"ל: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר – עשר

א. במסכת בבא מציעא מפורש קנין 'סיטומתא', שהוא מנהג הסוחרים לבצע קנין והעברת בעלות באמצעות רישום על חביות או תקיעת כף וכדומה, החל בתנאים מסויימים

א. אמר רבי יוחנן: "דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו [חכמים] משיכה קונה, גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה", וכן נפסק להלכה [מחלוקת

א. במסכת אבות נאמר: "הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם". וצ"ע מדוע מידה זו היא מידת סדום. וביותר

  א. נצטווינו בתורה במצות עשה: "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ", ובאיסור לא תעשה: "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ". ב. יש מקומות הפטורים ממצות מעקה: בית האוצרות ובית

א. נצטווינו בתורה שלא להשחית אילני מאכל, ובכלל זה האיסור להשחית ולגרום הפסד לכל דבר – כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבור כלי לבטלה

א. בדברי חז"ל מפורש כי מלכות וכהונה גדולה עוברים בירושה, כלשון הרמב"ם: "וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה, ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל

א. נחלקו תנאים ואמוראים בסוגיית הגמרא במסכת בבא מציעא – האם איסור צער בעלי חיים הוא מדאורייתא. ובדברי הראשונים והאחרונים נאמרו כמה הסברים מהו המקור

א. החובה לקום מפני תלמיד חכם – סוגיות הגמרא במסכת קידושין נלמד החיוב לקום מפני "זקן בחכמה" מהפסוק "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן". ואילו

א. מצות עשה מהתורה: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת", ומסרו חז"ל סימנים כיצד לקיים את המצוה: "חלזון זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג,

א. תנו רבנן: "מברכים ברכת חתנים ['שבע ברכות'] בעשרה כל שבעה. אמר רב, והוא שבאו פנים חדשות". ב. הראשונים והפוסקים דנו בהגדרת 'פנים חדשות', ופרטים