עולמות בעיון

א. נאמנות בענייני כשרות – סוגיית הגמרא ודברי הראשונים חשוד על דבר, אינו נאמן להעיד עליו • עם זאת, החשוד אינו נחשד להחליף היתר באיסור [אם נתנו לו דבר מתוקן]

ארון הקודש והפרוכת גדרי קדושתם ודיניהם   א. דיני "תשמישי" קדושה ו"תשמישי דתשמישי" קדושה בסוגיית הגמרא נתבארו דיני התיבה עליה מונח ספר התורה, ארון הקודש והפרוכת – האם נתקדשו

א. לישת עיסה עם חלב – סוגיית הגמרא ודברי רבותינו הראשונים במסכת פסחים נתבאר האיסור ללוש עיסה בחלב שמא יאכלוה עם בשר, אך אם לש

ביטול שכירות מחמת אונס או מכת מדינה   א. ביטול שכירות פועל מחמת אונס – סוגיית הגמרא בסוגיית הגמרא מבואר כי בעל הבית ששכר פועל

א. זכות העובד להישאר בתפקידו – המקורות מבואר בדברי המשנה כי "אם בעל הבית חוזר בו – ידו על התחתונה". לעומת זאת, בגמרא נאמר כי פועל "יכול

א. חובת הכרת הטוב – דברי חז"ל בדברי חז"ל מצאנו מקורות רבים על חיוב הכרת הטוב, אפילו לבעל חיים ולדומם. והנה כאשר אינו מכיר טובה

א. סוגיית הגמרא – מעיין או מזל במסכת יבמות מבואר דינה של אשה שמתו בעליה הראשונים, המוחזקת כקטלנית, ואסורה להינשא לעולם • מחלוקת רבי ורבי

א. מעלת עם ישראל – אמירת קדושה חז"ל הפליגו במעלת אמירת הקדושה על ידי כלל ישראל, הגורמת כביכול הנאה לבורא עולם, ומאפשרת את שירת מלאכי

א. ברכת אבות וחתימתה – מגן אברהם שלשות האבות מוזכרים בפתח תפילת שמונה עשרה, ויש להבין מדוע "חותמין" ב"מגן אברהם", וצ"ע. ב. תורה, עבודה גמילות

א. ברכת שהחיינו על קיום מצות כיסוי הדם והקרבת מנחות בפעם הראשונה   הדרכי משה הביא להלכה את המנהג לברך שהחיינו על קיום מצות כיסוי

א. חיוב אמירת ברכות השחר – סוגיות הגמרא חובת אמירת ברכות השחר הוזכרה בגמרא במסכת ברכות ובמסכת מנחות. ב. ברכת "הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" – מקור

א. מציאה בחנות – סוגיית הגמרא ודברי הראשונים במשנה ובסוגיית הגמרא במסכת בבא מציעא מבוארים דיני מציאה בחנות. יש להבחין בשלושה סוגי מקומות: [א] המקום

א. כפיית חשודים על ממונות – המקורות בגמרא בדברי הגמרא מבוארת האפשרות לבית דין לכפות על חשודים להודות במעשיהם. רבותינו הראשונים והפוסקים חלקו מה היתה ה"כפיה"

מקוואות במקום שאין גשמים משלג ומקרח טבעי או קרח מלאכותי א. במקום שאי אפשר לעשות מקוה ממי גשמים, דנו לאורך הדורות, תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים –

בסוגיית הגמרא נתבארו דיני הברכות על "שלקות" – פירות וירקות שנתבשלו: האם נשארו בברכתם, או ש"נגרעו" מברכתם ואין לברך עליהם אלא "שהכל", ומתוכם דנו הראשונים