עולמות בעיון

א. בסוגיות הש"ס מבואר כי אשה נחשבת "נשואה" [ובעלה מיפר את נדריה, יורשה ונטמא לה] רק לאחר שנכנסה ל"חופה", ונחלקו הראשונים והפוסקים מהי ה"חופה" שעושה "נישואין",

ישיבה בתוך ארבע אמותיו של המתפלל א. במסכת ברכות למדו מהפסוק "אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה", שאסור לשבת בתוך ארבע אמות של המתפלל תפילת שמונה עשרה, וצ"ב טעם

מה מוגדר מקום סכנה א. מסופר על רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, שבימי הפרעות בשנת תרפ"ט לא היסס לצאת מהעיר העתיקה בדרכו למאה שערים דרך הרובע המוסלמי ושער

מי שפרע – דיני המתחרט על מקחו ורוצה לחזור בו   א. מהתורה ניתן לקנות מטלטלים בכסף, אלא שתיקנו חכמים שמטלטלים אינם נקנים בכסף אלא במשיכה

א. במסכת ברכות נתבאר החיוב לברך ברכת "אשר יצר את האדם בחכמה" לאחר היציאה מבית הכסא, ונחלקו רבותינו הראשונים מהי ה"חכמה" בבריאת האדם שעליה מברכים. וכמו

א. בסוגיות הש"ס מבואר כי ניתן להסתמך בענייני איסור והיתר על "טביעות עינא דקלא", דהיינו הכרת האדם על פי קולו ["היאך סומא מותר באשתו ובני אדם מותרים בנשותיהן

א. בכמה מקומות בש"ס נזכרו דברים שקדושים "קדושת הגוף" [טלאים שהוקדשו לקרבן תמיד, מותר הקטורת] ואף על פי כן ניתן לפדותם ולהוציאם לחולין משום ש"לב בית

א. במסכת סנהדרין אמר ריש לקיש "וַיָּקָם משֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם, מכאן שאין  מחזיקים במחלוקת, דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ. רב

א. בסוגיית הגמרא במסכת כתובות מבואר דין שליח שהוסיפו לו: "בדבר שיש לו קצבה [כגון קטניות הנמכר בחנות במידה, רש"י] חולק את הרווח עם בעל המעות; ובדבר שאין לו

קודם התפילה שאילת שלום, עשיית חפציו, אכילה ושתיה קודם התפילה   א. שלושה דברים נאסר לעשות קודם התפילה: לשאול בשלום חברו, לעשות את חפציו, ולאכול ולשתות קודם

א. שואל חייב באונס אך פטור כאשר הבהמה ששאל "מתה מחמת המלאכה". ונחלקו רבותינו הראשונים האם הפטור הוא דווקא בעת המלאכה, או גם שלא בשעת המלאכה ממש כל עוד לא

א. מהתורה נאסר "לנחש", כאמור בפסוקים: "לֹא תְנַחֲשׁוּ"; "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ", וביארו חז"ל: "מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו [צריך לדאוג היום מנזק, רש"י], מקלו

א. הלווית המת היא אחת מהמצוות "שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא", וצ"ע בבירור גדרי המצוה, מדברי הגמרא והפוסקים דלקמן: • "מבטלים תלמוד תורה להוצאת

א. במשנה בברכות מובא כי "תפילת הערב אין לה קבע", ונתבאר בגמרא שהתפילה נתקנה על ידי יעקב אבינו והיא כנגד "איברים ופדרים הקרבים כל הלילה", וצ"ב אימתי סוף זמן תפילת ערבית לכתחילה ובדיעבד [תפילה ביחידות קודם חצות או בציבור

א. במשנה מובא: "מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו, נטלה ונתן להם [דרך אחרת] מן הצד, מה שנתן נתן, ושלו לא הגיעו", ובמסקנת הסוגיא נתבאר