כוונה ולשמה במצוות

א. בסוגיות הש"ס נחלקו תנאים ואמוראים האם "מצוות צריכות כוונה", ונחלקו הפוסקים בהכרעת ההלכה למעשה לכתחילה, ובדיעבד כשלא כיוון. ב. ביאור סוגי הכוונה במצוות: [א] לצאת ידי חובת המצוה -…

להמשך קריאהכוונה ולשמה במצוות

סכך, כוכבים וגשמים

א. במשנה מפורש: "סוכה המעובה כמים בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה". ובית הלל הכשירו "סוכה שאין כוכבי חמה נראים מתוכה". ומבואר בדברי רבותינו הראשונים כי בפרטי הלכה זו יש שלושה סוגי…

להמשך קריאהסכך, כוכבים וגשמים

קרש שניתן בצפון

א. בתלמוד הירושלמי נדרש הפסוק "וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ (שמות כו, ל) וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה להינתן בצפון ינתן בצפון, בדרום ינתן בדרום" - ואין לתת קרש שניתן בצפון…

להמשך קריאהקרש שניתן בצפון

קיום מצוות בחפצים של אחרים

א. במסכת פסחים אמרו חז"ל כי "ניחא לאדם לעשות מצוה בממונו". והקשו הראשונים סתירה מהסוגיא בבבא מציעא שהשואל ספר תורה אסור להשאילו לאחר, ולא אמרינן בזה ניחא ליה למיעבד מצוה בממונו,…

להמשך קריאהקיום מצוות בחפצים של אחרים

אורחים בסעודת החג

- על דברי השו"ע "אין מבשלים לצורך נכרי ביום טוב", כתב המשנה ברורה: "מומר לעבודה זרה או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם", ומשמע מדבריו שאין להזמין מחללי שבת לסעודת החג - האם מחלל שבת בזמנינו נחשב 'תינוק שנשבה'. - הזמנת הורים או בנים מחללי שבת [דין אורח הבא מעצמו] • הכנת סעודת יום טוב שמשתתף בה בן זוג מחלל שבת.

להמשך קריאהאורחים בסעודת החג

זמן שמחתינו

א. נחלקו חז"ל בביאור הכתוב (ויקרא כג, מב) "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". לדעת רבי אליעזר "ענני כבוד היו", ואילו לדעת רבי עקיבא "סוכות ממש…

להמשך קריאהזמן שמחתינו