בחוקותיהם לא תלכו

א. בתורה נאסר ללכת בחוקות הגויים ולהתדמות להם במנהגיהם ובלבושם. ודנו הראשונים האם נאסרו דווקא חוקות ז' העממים, חוקות כל העמים עובדי העבודה זרה, או כל האומות כולם ואפילו שאינם…

להמשך קריאהבחוקותיהם לא תלכו

פרשת אמור – כבוד התורה (פירוש הרמב"ן)

  כבוד התורה   א. ימי ספירת העומר - "כחולו של מועד" ביאור דברי הרמב"ן כי ימי ספירת העומר נחשבים "כחולו של מועד", משום שתכלית יציאת מצרים היא קבלת התורה,…

להמשך קריאהפרשת אמור – כבוד התורה (פירוש הרמב"ן)

כבוד תלמידי חכמים ורבותיו

א. נצטווינו בתורה: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן", ובסוגיית הגמרא בקידושין נתבארו דיני כבוד "זקן" הכולל, חיוב "הידור" ו"קימה" מפני: [א] תלמיד חכם [ב] תלמיד חכם שהוא רבו [ג]…

להמשך קריאהכבוד תלמידי חכמים ורבותיו

'תמימות' בחג השבועות

- "מאחרין להתחיל ערבית בכניסת חג השבועות, כדי שיהיו ימי הספירה תמימות", ולכאורה היאך דין "תמימות" דוחה קיום מצות עשה מהתורה להוסיף מחול על קודש, האמורה בכל יום טוב. - סעודת חג השבועות מבעוד יום לזקנים או חולים המאושפזים בבתי חולים.

להמשך קריאה'תמימות' בחג השבועות

אורחים בסעודת החג

- על דברי השו"ע "אין מבשלים לצורך נכרי ביום טוב", כתב המשנה ברורה: "מומר לעבודה זרה או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם", ומשמע מדבריו שאין להזמין מחללי שבת לסעודת החג - האם מחלל שבת בזמנינו נחשב 'תינוק שנשבה'. - הזמנת הורים או בנים מחללי שבת [דין אורח הבא מעצמו] • הכנת סעודת יום טוב שמשתתף בה בן זוג מחלל שבת.

להמשך קריאהאורחים בסעודת החג

כתיבת ספר תורה

א. מהפסוק (דברים לא, יט) "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם", למדו חז"ל שנצטווינו במצות כתיבת ספר תורה. ונחלקו הראשונים  ביסוד המצוה, האם החיוב…

להמשך קריאהכתיבת ספר תורה

חכם שאסר

א. "תנו רבנן, הנשאל לחכם וטימא, לא ישאל לחכם ויטהר. לחכם ואסר, לא ישאל לחכם ויתיר". והקשו תוספות, מדוע נאסר על השואל לשאול חכמים אחרים, אדרבה, ידונו החכמים בשאלה וישיבו…

להמשך קריאהחכם שאסר