עשרה בטבת

א. בדברי הנביא מוזכרים ארבע תעניות: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי [הכוונה לי"ז בתמוז, תשעה באב, צום גדליה ועשרה בטבת]. וצ"ע מדוע לא נתפרשו בפסוק התאריכים המדויקים…

להמשך קריאהעשרה בטבת

בירך ולא יכל לאכול

א. לעיתים, באמצע יום צום, אדם מברך על אוכל, ובטרם שהכניסו לפיו נזכר כי אסור לאוכלו. על כפות המאזניים ניצבים זה לעומת זה - איסור ברכה לבטלה ואיסור אכילה בתענית. והשאלה היא כיצד לנהוג…

להמשך קריאהבירך ולא יכל לאכול

השתטחות על קברי צדיקים

השתטחות על קברי צדיקים א. מנהג מקובל מדורי דורות בכל תפוצות ישראל לעלות ולהשתטח על קברי צדיקים, ולהתפלל שם לישועת הכלל והפרט. ודנו הפוסקים מדוע התפילה בקברי הצדיקים אינה סותרת את יחודו…

להמשך קריאההשתטחות על קברי צדיקים

טיסה ביום תענית

א. בדורות האחרונים, כאשר התעבורה האווירית נעשתה מצויה לכל, נדרשו הפוסקים להכריע מה דינו של הטס ממקום למקום בתענית: בטיסה מערבה [מישראל לאירופה או לארה"ב] - בעקבות הפרשי השעות, בהיותו…

להמשך קריאהטיסה ביום תענית

סיום מסכת

א. במסכת שבת "אמר אביי, תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה, עבידנא יומא טבא לרבנן", ומכאן המקור לערוך סעודה בשעת סיום מסכת.  וצ"ב האם סעודה זו נחשבת 'סעודת…

להמשך קריאהסיום מסכת

תפילה וקריאת התורה בתעניות

א. בתענית ציבור קוראים בתורה בשחרית ובמנחה בפרשת 'ויחל משה', ובתשעה באב קוראים בשחרית בפרשת 'כי תוליד בנים' ובמנחה פרשת 'ויחל' כשאר תעניות, ודנו הפוסקים: האם קוראים בתורה כאשר אין…

להמשך קריאהתפילה וקריאת התורה בתעניות