הפרי וחלקיו ותכלית נטיעתו

הפרי וחלקיו ותכלית נטיעתו ברכה על גרעיני וקליפות פירות; פרי מר, בוסר וקליפות ממתקם לכל פרי: עלים, גוף הפרי, גרעיני הפרי וקליפת הפרי, ורבים פרטי ברכותיהן: א. עלים וגוף הפרי: בסוגיית הגמרא מבואר בנדון הברכה על "קורא"…

להמשך קריאההפרי וחלקיו ותכלית נטיעתו

הגדרת אילן וירק

הגדרת אילן וירק - לדיני ברכות וערלה א. במסכת ברכות נקבע שמברכים בורא פרי העץ רק "היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק". ונחלקו הראשונים בפירוש "גווזא" - האם הכוונה לשורשים שנשארים ואינם…

להמשך קריאההגדרת אילן וירק

מרק ירקות ופירות

מרק ירקות ופירות ובדיני "מֵי שלקות" ומיצים סחוטים מפירות א. בגמרא מבואר כי "מיא דכולהו שלקי ["מֵי שלקות"] ככולהו שלקי". כלומר, מים שנתבשלו בהם ירקות וקיבלו את טעם הירק, ברכתם כברכת הירק עצמו. והקשו…

להמשך קריאהמרק ירקות ופירות

הנאה כמחייב בברכות הנהנין

הנאה כמחייב בברכות הנהנין ברכה על אכילה ושתיה ללא הנאה, אכילה שלא כדרך, תרופות וויטמינים א. בסוגיית הגמרא מבואר שאין מברכים על שתיית שמן זית בורא פרי העץ, מכיוון שהוא מזיק, ורק…

להמשך קריאההנאה כמחייב בברכות הנהנין

ברכת התורה

א. מהפסוק "כִּי שֵׁם השם אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ", נלמד החיוב לברך לפני לימוד התורה, וצ"ב האם החיוב "ברכת התורה" מהתורה או מדרבנן. ב. עוד יש לעיין בגדר ברכת התורה - האם זו ברכת המצוות, ברכת השבח או ברכת הנהנין [האם יש איסור ללמוד…

להמשך קריאהברכת התורה

תוך כדי דיבור

תוך כדי דיבור - בברכות, תפילה וספירת העומר   א. במסכת נדרים נקבע הכלל: "תוך כדי דיבור כדיבור דמי", וצ"ע בגדר דין זה: • האם הדיבור השני מבטל את הדיבור הראשון, או שהדיבורים מתחברים זה…

להמשך קריאהתוך כדי דיבור

טעימה בדיני ברכות ותעניות

טעימה בהלכות ברכות, תעניות ובשר בחלב א. במסכת ברכות אמרו: "מטעמת [טעימת תבשיל, רש"י] אינה צריכה ברכה, והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום", ומבואר כי רב אבי ורב אסי "טעמי עד שיעור רביעית". ונחלקו הפוסקים האם…

להמשך קריאהטעימה בדיני ברכות ותעניות

אשר יצר

א. במסכת ברכות נתבאר החיוב לברך ברכת "אשר יצר את האדם בחכמה" לאחר היציאה מבית הכסא, ונחלקו רבותינו הראשונים מהי ה"חכמה" בבריאת האדם שעליה מברכים. וכמו כן נחלקו בביאור חתימת הברכה…

להמשך קריאהאשר יצר

ערבות במצוות

א. תנן במסכת ראש השנה: "זה הכלל, כל שאינו מחוייב בדבר, אינו מוציא את הרבים ידי חובתן". ופירש רש"י: "שהרי כל ישראל ערֵבים זה בזה במצוות". וצ"ב בעיקר דין ערבוּת במצוות, האם גדרו שהמוציא…

להמשך קריאהערבות במצוות