חרם דרבנו גרשום
א. מדין הגמרא "נושא אדם כמה נשים על אשתו", אולם במאה השמינית לאלף החמישי [לבריאת העולם] תיקן רבנו גרשום מאור הגולה "חרם" בהסכמת קהילות אשכנז שלא לשאת שתי נשים. ועוד…
א. מדין הגמרא "נושא אדם כמה נשים על אשתו", אולם במאה השמינית לאלף החמישי [לבריאת העולם] תיקן רבנו גרשום מאור הגולה "חרם" בהסכמת קהילות אשכנז שלא לשאת שתי נשים. ועוד…
א. במשנה ובסוגיות הש"ס מצינו חיוב להוציא עצמו מחשד הבריות [הנלמד מהפסוק "וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל"]. ומצינו איסור לעשות דברים המותרים מן הדין מחשש מראית עין. וצ"ב האם 'חשד' ו'מראית…
א. שנינו בגמרא: "דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, אי אתה רשאי להתירם בפניהם, שנאמר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ". וצ"ב האם ידעו שהם מותרים ורצו להחמיר על עצמם, או שנהגו כן…
א. חלוקת ארץ ישראל נעשתה על פי גורל, ומזה למדו בגמרא שהגורל מכריע בדיני ממונות: "האחים שחלקו, כיון שעלה הגורל לאחד מהם, קנו כולם". ונחלקו הראשונים האם הגורל עצמו נחשב…
א. הרמב"ן חיבר חיבור בשם "משפט החרם", לבאר את גדרי ההלכה של ה"חרם" שנהגו להכריז בציבור על אלה שאינם מקיימים את תקנתם, ובו: פירוט הסוגים השונים של "חרם" [חרמי הגוף…
א. נחלקו בגמרא האם מתחייבים רק על מעשה או גם על מחשבה: "שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים, והעלה תינוק ודגים. רבה אמר פטור, זיל בתר מעשיו. ורבא…
א. אמרו בגמרא: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר - כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל", ודנו בסוגיא אימתי מועילה מסירת ה"מודעה" לביטול נדרים. ב.…
א. כלי סעודה של גויים שנכנסו לרשות ישראל מחוייבים בטבילה, על מנת להבדילם מטומאת העמים ולהכניסם לקדושת ישראל. ונחלקו הראשונים האם חיוב הטבילה מהתורה או מדרבנן [ההבדל בין כלי מתכות…