אשרי מי שעמלו בתורה

א. ידועה דרשת חז"ל "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, שתהיו עמלים בתורה", ויש להבין מדוע לימוד התורה נחשב ל"חוק" נטול הבנה, והרי לכאורה הדבר מחוייב ומובן על פי השכל, שהרי ללא תורה…

להמשך קריאהאשרי מי שעמלו בתורה

בחוקותיהם לא תלכו

א. בתורה נאסר ללכת בחוקות הגויים ולהתדמות להם במנהגיהם ובלבושם. ודנו הראשונים האם נאסרו דווקא חוקות ז' העממים, חוקות כל העמים עובדי העבודה זרה, או כל האומות כולם ואפילו שאינם…

להמשך קריאהבחוקותיהם לא תלכו

שמור וזכור בדיבור אחד

א. בתורה מוזכר הציווי "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" [פרשת יתרו], ולאחריו "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" [פרשת ואתחנן], וצ"ב מדוע שינה מהר"ש אלקבץ את הסדר הנ"ל בפיוטו "לכה דודי"…

להמשך קריאהשמור וזכור בדיבור אחד

לא תחנם

א. במסכת עבודה זרה דרשו חז"ל שלשה איסורים הכלולים בציווי "לֹא תְחָנֵּם": [א] לא תתן להם חניה בקרקע. [ב] לא תתן להן חן. [ג] לא תתן להם מתנת חנם. וצ"ב…

להמשך קריאהלא תחנם

פרשת משפטים – אות היא לעולם (פירוש הרמב"ן)

  אות היא לעולם שבת - זכר למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים   א.  "שבת" בלשון יחיד - "שבתותי" בלשון רבים עניינה של השבת מפורש בתורה במקומות רבים. בעיון מדוקדק…

להמשך קריאהפרשת משפטים – אות היא לעולם (פירוש הרמב"ן)

סיום מסכת

א. במסכת שבת "אמר אביי, תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה, עבידנא יומא טבא לרבנן", ומכאן המקור לערוך סעודה בשעת סיום מסכת.  וצ"ב האם סעודה זו נחשבת 'סעודת…

להמשך קריאהסיום מסכת