דיני הַיָשֵן בהלכה

א. בשו"ע התיר לצרף ישן למנין עשרה לתפילה ולאמירת דברים שבקדושה, אולם הט"ז והפרי חדש החמירו שאינו מצטרף, וצ"ב בשורש מחלוקתם. ב. בהלכות סעודה מבואר חילוק בין שינת ארעי לשינת…

להמשך קריאהדיני הַיָשֵן בהלכה

מאסר – עונש או הגנה

א. מצאנו בתורה שימוש במאסר: במגדף - "וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרשׁ לָהֶם" (ויקרא כד, יב), ובמקושש בשבת - "וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ" (במדבר טו, לד). ואף…

להמשך קריאהמאסר – עונש או הגנה

ניגון בתפילה ובברכת כהנים

א. הרמ"א הביא להלכה את מנהג הכהנים להנעים בניגון בשעת ברכת הכהנים, וכתב המג"א דהארכת הניגון מכלל הברכה היא", אך "אם מאריך הרבה הוי הפסק". וצ"ב מה החילוק בין "מאריך…

להמשך קריאהניגון בתפילה ובברכת כהנים

בחוקותיהם לא תלכו

א. בתורה נאסר ללכת בחוקות הגויים ולהתדמות להם במנהגיהם ובלבושם. ודנו הראשונים האם נאסרו דווקא חוקות ז' העממים, חוקות כל העמים עובדי העבודה זרה, או כל האומות כולם ואפילו שאינם…

להמשך קריאהבחוקותיהם לא תלכו

מוזיקה בימי בין המיצרים וספירת עומר

א. מדינא דגמרא ימי בין המיצרים הם ימי אבלות, וחידש המגן אברהם כי "אסור לעשות ריקודים ומחולות" מי"ז בתמוז ואילך. עוד חידש המגן אברהם, שגם בימי ספירת העומר "אף מי…

להמשך קריאהמוזיקה בימי בין המיצרים וספירת עומר

אין קטיגור נעשה סניגור

- האם מותר להתפלל מתוך סידור או ללמוד מספרים שנדפסו בשבת. - חילול שבת לצורך תפילה על חולה. - היאך תפרו אדם וחוה חגורות מעלי תאנה, למאן דאמר שהיה העץ שאכלו ממנו, והרי "אין קטיגור נעשה סניגור".

להמשך קריאהאין קטיגור נעשה סניגור

פרשת אמור – כבוד התורה (פירוש הרמב"ן)

  כבוד התורה   א. ימי ספירת העומר - "כחולו של מועד" ביאור דברי הרמב"ן כי ימי ספירת העומר נחשבים "כחולו של מועד", משום שתכלית יציאת מצרים היא קבלת התורה,…

להמשך קריאהפרשת אמור – כבוד התורה (פירוש הרמב"ן)

פרשת יתרו – ההכרה בחסדי ה' לעבודת הבורא (פירוש הרמב"ן)

ההכרה בחסדי ה' - היסוד לעבודת הבורא א. ההכרה התמידית בחסדי הבורא - גם כעבור שניים רבות מקום הזכרת הטעם לקריאת שמות בניו של משה רבנו בפרשת יתרו, תמוה ביותר.…

להמשך קריאהפרשת יתרו – ההכרה בחסדי ה' לעבודת הבורא (פירוש הרמב"ן)