צידה בשבת

א. מלאכת צידה: במשכן •  אב •  תולדה ב. הגדרת מקום הצידה ומין בעל החיים הניצוד בסוגית הגמרא נתבארו יסודות מלאכת צידה: • מקום הצידה – להיכן צד את בעל החיים - הנאסר מדאורייתא או מדרבנן. • מין בעל החיים הניצוד…

להמשך קריאהצידה בשבת

אוהל בשבת

אוהל (א)   א. עשיית אוהל קבע בשבת אסורה מהתורה, ומדרבנן אסורה עשיית אוהל ארעי. בעשיית "אוהל עראי" יש בדרך כלל שלוש מטרות: • להגן על מה שמתחת לגג [גג מפני הגשם וכדומה]. • לצורך שימוש על…

להמשך קריאהאוהל בשבת

קטן שהגדיל בספירת העומר

קטן שהגדיל בספירת העומר ובעניינים נוספים ובהגדרת "מעשה" של קטן א. האחרונים דנו האם קטן שהגדיל בימי ספירת העומר רשאי להמשיך ולספור בברכה. שורש הספק הוא, האם ה"ספירה" שספר כקטן מועילה לזמן שנעשה…

להמשך קריאהקטן שהגדיל בספירת העומר

ממרח

א. מלאכת "ממחק" היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה להחליק את העור המופשט מהבהמה, ולכן "השף בין העמודים חייב משום ממחק". הממרח שעוה לסתום נקב שבחבית, חייב משום ממחק. ולדעת רב אסור למרח גם בשמן עב [גזירה משום שעוה]. מאידך,…

להמשך קריאהממרח

אכילה ביום טוב הראשון של סוכות

א. בליל יום טוב ראשון של סוכות יש חיוב לאכול בסוכה, הנלמד בגזירה שווה מחיוב אכילת מצה בלילה הראשון של פסח. והסתפקו בירושלמי האם גם בסוכות אסור לאכול מן המנחה ולמעלה כדי לקיים את מצות…

להמשך קריאהאכילה ביום טוב הראשון של סוכות

ציפית לישועה

ציפית לישועה האמונה בביאת המשיח בהלכה ובאגדה א. אחד מי"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם, הוא: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא". ויש להבין…

להמשך קריאהציפית לישועה

שמחת יום טוב

א. נצטווינו בתורה "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", ואמרו חז"ל: "חייב אדם לשמח את בניו ובני ביתו ברגל, אנשים בראוי להם - ביין, נשים - בבגדי צבעונים". ועוד אמרו: "בזמן…

להמשך קריאהשמחת יום טוב

התעמלות ו'עובדין דחול' בשבת

א. במשנה מפורש האיסור להתעמל בשבת, ונחלקו הראשונים בטעם האיסור: לפי רש"י האיסור משום עובדין דחול, ולפי הרמב"ם בגלל שהתעמלות גורמת לזיעה שהיא רפואה שנאסרה בשבת. וצ"ע למאי נפקא מינה, ומה פסק השו"ע במחלוקת זו. ב. בשו"ע נפסק:…

להמשך קריאההתעמלות ו'עובדין דחול' בשבת

כתיבה כדיבור

א. רבותינו האחרונים נחלקו האם כתיבה נחשבת כדיבור בדיני התורה. ב. נדרים ושבועות: הכותב "הריני נשבע", או "הריני מקבל עלי לצום" האם דינו כנשבע או כנודר בפיו • חתם שמו על כתב שמקבל על עצמו שלא…

להמשך קריאהכתיבה כדיבור

תמימות תהיינה

תמימות תהיינה - בדין "תמימות" בספירת העומר א. מחלוקת הראשונים בדין שכח ולא ספר, האם יכול להמשיך ולספור בברכה. וההבנה בדעת הבה"ג, שכל ימי הספירה מצוה אחת היא. ולדעת התוספות בכל לילה ולילה יש מצוה…

להמשך קריאהתמימות תהיינה