מורא מקדש ובית הכנסת
בית הכנסת כמקדש מעט
קדושת בית הכנסת – "מקדש מעט" מהתורה או קדושה מדרבנן
חז"ל קראו לבית הכנסת "מקדש מעט" ואמרו "והשמותי את מקדשכם, לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות". רבותינו הראשונים נחלקו האם קדושת בית הכנסת היא מהתורה, או מדרבנן.
• בשדי חמד הביא את מחלוקות הפוסקים האם קדושת בית הכנסת היא מהתורה או מדרבנן, ורצה לתלות בזה נידון נוסף האם החיוב לבנות בית כנסת הוא מדאורייתא.
ב. איסור נתיצת בית כנסת
בדברי המרדכי מבואר כי נתיצת בית הכנסת אסורה מהתורה.
הפוסקים דנו האם סיבת הדבר תלויה בכך שיסוד קדושתו היא חיוב מהתורה.
ג. בית הכנסת כמקדש – מיקום פתחיו
ממוצא הדברים שנתבארו לעיל, שבית המקדש הוא "מקדש מעט", נראה למצוא בדברי הפוסקים עניינים רבים בהלכות בנין בית הכנסת הנלמדים מתבנית בנין בית המקדש.
לדוגמא, המקום הראוי לקביעת מיקום פתחי בית הכנסת, שנדון בדברי הפוסקים, ויסודו בדמיון למיקום פתח ההיכל • פתחי בית המכנסת במדינות הנמצאות במערב, בהם מתפללים לכיוון מזרח.
ד. מיקום הבימה בבית הכנסת – כמזבח בבית המקדש
לאורך הדורות, התחבטו הפוסקים בשאלה האם חובה להעמיד את ה"בימה" דווקא באמצע בית הכנסת, וזאת משום שהיא כמזבח הפנימי שעמד באמצע ההיכל • תפילה בבית כנסת שמיקום הבימה אינו באמצע • שינוי מקום הבימה מסיבות נוי והרווחה.
ה. בית הכנסת כבית המקדש – איסור נטיעת אילנות בחצר
מהתורה נאסרה נטיעת אילן אצל המזבח בבית המקדש.
מכאן דנו הפוסקים האם גם בחצר בית הכנסת אסור לנטוע אילנות.
ו. בית הכנסת כבית המקדש בעניינים נוספים
בדברי הפוסקים נתבארו עניינים נוספים בהלכות בית הכנסת, אשר יסודם בהשוואה בין בית הכנסת לבית המקדש, כגון: הדלקת נרות בבית הכנסת • השימושים המותרים בעליה שמעל בית הכנסת • המנהג לבנות ג" מדרגות לפני ארון הקודש.