ארון הקודש והפרוכת

גדרי קדושתם ודיניהם

א. דיני 'תשמישי' קדושה ו'תשמישי דתשמישי' קדושה

בסוגיית הגמרא במסכת מגילה (1א) נתבארו דיני התיבה עליה מונח ספר התורה, ארון הקודש והפרוכת – האם נתקדשו בקדושת 'תשמישי' קדושה, או שדינם כ'תשמישי דתשמישי' קדושה שמותר להשתמש בהם לאחר שנתבלו.

בתחילת הסוגיא הוגדר ההבדל בין "תשמישי מצוה" [סוכה, לולב, שופר וציצית] ש"נזרקין", לתשמישי קדושה [דלוסקמי [שק של] ספרים, תפילין ומזוזות, ותיק של ספר תורה, ונרתיק של תפילין ורצועותיהן] ש"נגנזין". והובאו דברי רבא שסבר מתחילה כי "כורסיא" [רש"י: בימה של עץ] היא "תשמיש דתשמיש" [רש"י: שפורס מפה עליו, ואחר כך נותן ספר תורה עליו], שמותר להשתמש בו ואין בו קדושה. אך לאחר שנוכח לראות כי לפעמים מניחים את ספר התורה ללא המפה שעליו על הבימה, נקט להלכה שהבימה "תשמיש קדושה הוא, ואסור".

עוד אמר רבא: "מריש הוה אמינא האי פריסא [רש"י פירש שהכוונה ליריעה שפורסין סביבות הארון מבפנים, ולהלן [אות ז] יבוארו דברי תוספות שפירש כי מקום הפרוכת מבחוץ] תשמיש דתשמיש [רש"י: תשמיש של ארון], הוא כיון דחזינא דעייפי ליה [רש"י: פעמים שכופלין אותו תחת ספר תורה] ומנחי סיפרא עלויה, אמינא תשמיש קדושה הוא, ואסור".

ועוד אמר רבא, כי לאחר שארון קודש התקלקל, מותר לעשות ממנו "תיבה זוטרתי" [רש"י: תיבה קטנה, מן הגדולה הראשונה] שרי, כורסייא [בימה] אסיר".

הנה כי כן למדנו, כי יש הבדל בין חפצים שמשתמשים בהם ישירות לצורך ספר התורה, שהם 'תשמישי קדושה', לבין חפצים שמשתמשים בהם לא באופן ישיר לצורך ספר התורה, שהם בגדר 'תשמישי דתשמישי קדושה'.

• ארון קודש העשוי לשמירה ולא לכבוד – בהמשך הסוגיא הובאו דברי רבא: "זבילי דחומשי וקמטרי דספרי" [שק שבו נמצאים חומשים וארגז שבו נמצאים ספרים] האם "תשמיש קדושה", והחידוש בזה הוא "מהו דתימא הני לאו לכבוד עבידן לנטורי בעלמא עבידי, קא משמע לן". כלומר, היה מקום לומר שחפצים אלו אינם עשויים לכבוד הספרים אלא "לשמירה בעלמא" הם עשויים, ומחמת כן אין עליהם דין תשמישי קדושה. והשמיענו רבא שאין הדבר כן, אלא הם בגדר 'תשמישי קדושה'. בביאור דברי הגמרא כתב האור זרוע [הובא בקצרה בהגהות אשרי על הרא"ש (1ב) ובהרחבה בדברי המרדכי (1ג) על מסכת מגילה] "קא משמע לן דלאו לנטורי עבידי אלא לכבוד", ומכך הסיק האור זרוע: "שאני אומר אין קרוי ארון הקדש אלא שעשוי כמין ארגז ולכבוד, ולא לשמירה. אבל ארון קודש שהוא עשוי בבנין החומה, לשמירה הוא עשוי ולא לכבוד ספר תורה, וההיא לית ביה משום תשמישי קדושה".

ב. דין ארון הקודש – 'תשמישי' קדושה או 'תשמישי דתשמישי' קדושה

בדרך כלל, ספרי התורה מונחים בארון הקודש מכוסים ב'מעילים'. ומעתה יש לעיין האם בעקבות זאת, ארון הקודש כבר אינו נחשב כ'תשמישי קדושה' אלא 'תשמישי דתשמישי קדושה', וכפי שכתב במפורש בקרבן נתנאל על דברי הרא"ש (1ב) "דלדידן שמלבישים הס"ת מטפחת ומעיל, הוי הארון תשמיש דתשמיש".

והנה בטור (2א) ובשו"ע (2ב) נפסק: "הארון והמגדל שמניחים ספר תורה בו, אע"פ שאין מניחים בו ס"ת כשהוא לבדו אלא כשהוא בתיק, וכן הכסא שהוכן להניח ס"ת עליו, והונח, כולם תשמישי קדושה הם, ואסורים, ולאחר שיבלו או ישברו, נגנזים". ומבואר בדברי הבית יוסף והב"ח שם (2א) כי ארון הקודש והתיבה הם 'תשמישי קדושה' בגלל שלפעמים מניחים בתוכן או עליהם הס"ת כשהוא לבדו בלא תיק. וכיוצא בזה כתב החתם סופר (2ג) שארון הקודש נחשב תשמיש קדושה היות ו"כמה פעמים המעיל והמטפחת קצרים, והס"ת בעצמו נוגע בארון הקודש, וגם לפעמים מפשיטים הס"ת, והוא מונח בארון בלי מטפחת כלל".

בהקשר זה, ראה בדברי כף החיים (5א) שארון קודש ובו מונח ס"ת אשר לפי מנהג עדות המזרח מונח תמיד בתוך התיק שלו, ואין שום מגע בין הס"ת עצמו לארון הקודש, אין בו קדושת תשמישי קדושה אלא קדושת בית הכנסת. ובמה שכתב בשו"ת יביע אומר (7) אות יד).

אולם הגר"א בביאוריו לשו"ע (ס"ק כח; 2ג) חילק בין התיבה [כורסייא] שמניחין הס"ת עליו, שהוא תשמיש קדושה רק אם הס"ת מונח עליו בלי מטפחת, ובין הארון שהס"ת בתוכו שהוא תמיד בגדר 'תשמיש קדושה'.

ג. תשמישי קדושה – דברי הפוסקים

ראה בשו"ע (3) סי' קנד סע' ג) ומשנה ברורה (ס"ק ט) דין הארון והארגז שנמצאים בו ספר תורה או ספרי קודש, ודין הבימה עליה מונח הספר תורה (משנה ברורה ס"ק י ושער הציון ס"ק ח).

• ארון קודש הבנוי לשמירה – רמ"א (סעיף ג), משנה ברורה (ס"ק טז) וביאור הלכה (ד"ה אבל ארון).
• מה מותר להניח בתוך ארון הקודש – המשנה ברורה (4) ס"ק לא) כתב: "איתא בספר חסידים דאסור להניח בתוך ארון הקודש יריעות פסולים, דהוי הורדה לקדושה. ובמג"א כתב דאפשר דשרי משום דלב בית דין מתנה עליהם, וכן כתב באליה רבה בשם שיירי כנסת הגדולה, דנוהגים להניח בתוכו יריעות פסולים. אבל חומשים ושאר ספרים יש ליזהר שלא להניח בתוכו אפילו לפי שעה, בין כשהס"ת מונח בתוכה, או לא. ובארון הבנוי בחומה לפי המבואר לעיל בס"ג בהג"ה, דיש לו רק קדושת בית הכנסת, שרי".
• עשיית 'תנאי' בארון הקודש להשתמש בו שימושים של חולין – שו"ע (3) סי' קנד סע' ח).

ד. ארון הקודש והשימושים המותרים בו

• להישען על ארון הקודש – תשובת האדמו"ר הפני מנחם מגור, המובאת בשו"ת בנין אב (5ד).
• זריקת הושענות על ארון הקודש – שו"ת מהרש"ם (5ב)
• ספר הפטרות בתוך ארון הקודש – שו"ת אור לציון (5ג).
• בנו ארון קודש חדש ומעוניינים להניח בארון הישן חומשים, מחזורים וספרי ש"ס – יביע אומר (6)-(7).

ה. גדר קדושת ארון הקודש

בביאור גדר קדושת ארון הקודש ביאר רבי יוסף דב סולובייצ'יק [הובא בספרי תלמידיו רמ"ד גנק ור"צ שכטר – שיעורי הרב (8א) וארץ הצבי (8ב)], שארון הקודש אשר בו ספר התורה הוא כדוגמת המשכן שבו היו לוחות הברית, וכשם שבמשכן ובית המקדש הארון שבו הלוחות מקדש את בית המקדש, הוא הדין קדושת בית הכנסת היא מכח ארון הקודש שספר תורה בתוכו, ובית כנסת שאין בו ארון קודש עם ס"ת, אין בו דין קדושת בית הכנסת.

ונפקא מינה מהגדרה זו, כשיטת הגר"א, שבגלל האמור לעיל יש דין 'תשמישי קדושה' לארון הקודש אע"פ שהס"ת מכוסה במטפחת והקלף של הס"ת אינו נוגע בארון, עי"ש בדבריהם.

ו. ארון קודש תלוי

במסכת ברכות (9א) מבואר האיסור לתלות תפילין, אשר נפסק להלכה בשו"ע (9ב), ויש לעיין האם הלכה זו נאמרה גם בספר תורה. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ג) "וס"ת אסור לתלותה בכל גווני, אפילו כשהיא בארון הקודש  ותולה הארון קודש. ועיין בחיי אדם (כלל לא) שכתב דאפילו כשארון הקודש מחובר ביתדות לכותל אסור כל שאין תחתיו עומד דבר מה". וראה בספר בניית בית כנסת כהלכה (9ג) שהביא מדברי שו"ת בנין אב, שביאר כי איסור תליית ס"ת בארון בכיסו הוא מדין כבוד ספר תורה ולא מדין בזיון, ולכן אפילו אם ארון הקודש תלוי "שפיר מקרי מקום הנחה, אם ייחדו לס"ת מקום וכבדו במקום כראוי".

ז. הפרוכת בארון הקודש – גדרי קדושתה ודיניה

בסוגיית הגמרא במסכת מגילה (1א) חלקו רש"י (ד"ה פריסא) ותוספות (ד"ה מריש) מהו מקום הפרוכת בארון הקודש – בתוך הארון [רש"י] או מבחוץ [תוספות], ולמעשה המנהג כיום כדעת התוספות [ראה סיכום בספר בניית בית כנסת כהלכה (10א)]. וכתב בשו"ת יחוה דעת (11) שאין להסיר את הפרוכת המסתירה את יופיו של ההיכל.

וראה עוד בספר שיעורי הרב (10ב) בביאור גדר קדושת הפרוכת שהוא "קיום ודין בארון הקודש".

ח. דיני ארון הקודש והפרוכת – סיכום

מקום הארון • שינוי מקום הארון • תליית מודעות על הדלתות • מכשיר אזעקה בארון הקודש • ארון קודש מפואר, האם חובה לתלות פרוכת מחוץ לדלתותיו • פרוכת פנימית מלבד החיצונית – ספר התפילה והלכותיה (13א).

ט. ארון הקודש הנמצא בכל אדם

דברי הסבא מקלם בספר חכמה ומוסר (13ב).