לא אחת חולמים בלילה חלומות לא נעימים המבשרים על צער, חולי או מוות רחמנא ליצלן, או חלומות אחרים שחז"ל קיבלו שהם צריכים תיקון כמבואר בשו"ע (6) סי' רפח סע' ה), וקמים למחרת בבוקר בהרגשה עגומה, שהרי יש חלומות שמתקיימים בבחינת "אחד משישים בנבואה" [כפי שנתבאר בהרחבה בשיעור הקודם בענין "דברי חלומות" באלו חלומות צריך להתחשב; וראה בסיפור בעמ' 11].

ואמנם חז"ל שקדו בכמה מסוגיות הש"ס על תקנת החלומות, ואף מרן המחבר דן בשלושה מקומות בשולחן ערוך בעצות העיקריות "להיטיב" את החלומות כפי שנאמרו בסוגיות הגמרא והראשונים.

בשיעור זה, נברר את פרטי הדינים בדרכים השונות להטבת החלומות מדברי הפוסקים הלכה למעשה.

א. הטבת חלום

בסוגיא בברכות (1) מובא: "הרואה חלום ונפשו עגומה עליו, יטיבנו בפני שלושה, ולימא להו חלמא טבא חזאי", יעו"ש סדר ההטבה [וראה להלן [אות ה] אלו חלומות צריכים תיקון, ומה הדין בימינו בנושא זה]. ובאמת  יש להבין, מה סוד כוחה של "הטבת החלום" להפוך חלום רע לטוב.

והדברים מתבארים על פי דברי הגמרא בברכות (שם) "כל החלומות הולכים אחר הפה", והיינו שהפתרון משפיע על הגשמת החלום לטובה. ומטעם זה, כאשר היה מתעורר שמואל לאחר שחלם חלום רע, היה אומר: "וחלומות שוא ידברו", וכשהתעורר לאחר שחלם חלום טוב היה אומר: "וכי החלומות שוא ידברו, והכתיב בחלום אדבר בו". וביאר המהרש"א שם (1) "ואין זה דבר זר לקבל כי כמו שמצינו שיש כח בנפש האדם לפעול בעינו לטוב, כדכתיב טוב עין הוא יבורך, וכן בהיפך ברע עין כבלעם, וכיוצא בזה בדיבורו הקל, כדאמרינן אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. כן הוא הדבר שניתן כח לפה להוליך החלום כפי פתרונו". ויסודות הדברים נתפרשו במש"כ הרשב"א (1) סי' תח) שהשפעת פתרון החלומות על התגשמותם נובע מכח "סגולות" ו"דברים נעלמים שלא נתבארה לנו סיבתם".

ומאחר ויש כח סגולי לפתור החלומות לטובה, כאשר בא "להיטיב" את החלום בפני שלושה ואומר להם "חלמא טבא חזאי", והם משיבים לו "טבא הוא וטבא להוי", הם גורמים בכך שהחלום יהפוך מרע לטוב.

נמצא לסיכום, יש דרך להיטיב את חלומות באופן שעושה את כל סדר ההטבה כמבואר בגמרא ובשו"ע (4) סי' רכ).

ויש דרך נוספת, על ידי שיספר לת"ח את חלומו כדי שיפתור לו את החלום לטובה [אמנם כתב בספר משנת החלומות (7) סע' יב) "כל זאת בתנאי שהפתרון הולם את החלום, ויתקבל על לב החולם", יעו"ש בדבריו].

דיני הטבת חלום – מפורשים בשו"ע (4) סי' רכ סע' א) ובמשנה ברורה (שם). ומרן השו"ע כתב שיטיב את החלומות "באפי תלתא דרחימו לה, פירוש שאוהבים אותו". ובשו"ת תשובות והנהגות (8) הביא שהגרי"ז מבריסק נהג להקפיד מאד על כך, וכתב עוד, שהיה מיטיב בפני בניו, היות ואין קפידא להיטיב את החלומות בפני קרוביו, כי אין השלושה בגדר "בית דין". וכתב המשנה ברורה (4) ס"ק כ) "וטוב שייטיב בשחרית, כי זריזין מקדימין למצוה". ועוד כתב (שם ס"ק ג) "מצוה להימצא עם השלושה להיטיב, מפני שמשיב נפשו בזה".

סיכום הדינים – בספר משנת החלומות (7) ובספר שיח תפילה (9) אות ח-ט) ובפסקי תשובות (10) אות ג) – בפני מי מטיבים את החלום • נשים בהטבת חלום • הטבת חלום בשבת • חלם חלום רע על חברו מי מיטיב את החלום.

ב. תפילה

בהמשך הסוגיא בברכות (1) מובאת עצה נוספת להטבת חלומות, להתפלל בשעה שהכהנים נושאים כפיהם: "האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי, ריבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך וכו, ומסיים בהדי כהני דעני ציבורא אמן'" [וראה בדברי המדרש המובאים בספר משנת החלומות (12) אות ג]. ובתוספות במסכת סוטה (3) ביארו היאך התירו לומר תפילה בשעה שהכהנים מברכים שהרי "כלום יש לך עבד שמברכים אותו ואינו מאזין", היות ו"משום סכנה התירו שמא חלום מסוכן הוא שצריך רפואה".

ובבית יוסף (4) הביא את מש"כ מהרי"ל: "דחשיב שפיר מאזין לו, שמראה עצמו דמקבל ברכת כהנים, ומשום הכי קאמר ליה שיתקיים בו ברכת כהנים ויתהפך חלומו". וביאר הבית יוסף: "דברכת כהנים יש לה כח לתקן חלום רע, כשמתפללים עליו באותה שעה, הוי שפיר מענין ברכת כהנים, והוי עבד שרבו מברכו והוא מאזין לו ומסביר לו פנים".

דיני אמירת ריבונו של עולם בנשיאת כפים – מפורשים בשו"ע (5) סי' קל) וברמ"א (5) סימן קכח סע' מה). ועי"ש במשנה ברורה ובביאור הלכה במש"כ בביאור זמן אמירת "ריבונו של עולם" להטבת חלומות בשעת ברכת הכהנים בחו"ל שנושאים כפים רק ביום טוב [בשעה שהכהנים מאריכים בניגון התיבות שבסוף הפסוקים]. אמנם בארץ ישראל,  שנושאים כפים בכל יום, והכהנים לא מאריכים בתפילתם באופן שמאפשר לומר אז את הרבש"ע, כתב בספר שיח תפילה (9) רבי יהודה טשזנר, מו"ץ הקהילה החרדית באופקים) שצריך לאומרו בשעת ברכת הכהנים, ולהשתדל לאומרו רק בין המילים שהכהנים אומרים. ומי שמתקשה לומר באופן זה, יוכל בשעת הדחק לאומרו בזמן אמירת ברכת הכהנים, או בזמן שהש"ץ אומר שים שלום [וגם כשאין נשיאת כפים, יאמר רבש"ע בזמן שהש"ץ אומר שים שלום].

ג. תענית

כלשון חז"ל במסכת שבת (2) ובמסכת תענית (2) "יפה תענית לחלום כאש לנעורת" . ובביאור סגולת התענית להיטיב חלומות, כתב הריטב"א (3) "כשבא לו התעוררות בחלום על ענייני עצמו, ראוי לו לחוש לדבר אם רואה עצמו נבהל ונפחד, שזה ודאי הערה מן השמים הוא שבא עליו שיחפש במעשיו ויחזור בתשובה. ולפיכך כל שרואה חלום שמפחידו, ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה. והתענית יפה לו לבטל הגזירה לגמרי שלא ישאר ממנה כלום ככלות הנעורת מן האש במהרה ועד גמירא". ולפי זה ביאר הריטב"א: "ולפיכך אמרו [שמתענה תענית חלום] בו ביום, קודם שתתקרר דעתו ויסור פחד לבו, כדי שירא מאד ויעשה תשובה גמורה. וגם שיראה שהוא חושש מאד לרוח שיערה עליו ממרום, כי כשמאחר אותו אחר שתתקרר דעתו לא יחזור בתשובה כראוי. וגם מראה עצלה, וכמי שאינו חושש כל כך". ומפורש בדברי הגמרא כי תענית חלום מותרת אף בשבת, ולא עוד אלא "כל היושב בתענית [חלום, עי' בתוספות] בשבת, קורעים לו גזר דין של שבעים שנה". אלא שהמתענה בשבת צריך להתענות תענית נוספת לאחר השבת לכפר על מה שביטל עונג שבת בתעניתו [עי' בשו"ע (6) סי' רפח סע' ד) ובמשנ"ב שם, פרטי הדין בזה].

ומבואר איפוא, כי עיקר סגולת תענית החלום לעורר את האדם לשוב בתשובה, ועל ידי התענית יכופרו עוונותיו ואז יקרע גזר דינו הרע שבישרוהו בחלומו. וכן הביא המשנ"ב (4) בשם הספר חסידים על פסק השו"ע (4) סי' רכ סע' ב) "יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת – אבל דווקא כשעונה תשובה עמו, כי התענית מועיל כמו קרבן לחטא, מה קרבן לחטא אינו מועיל בלי תשובה, שנאמר זבח רשעים תועבה, אף תענית חלום".

ומכל מקום כתב הרשב"א בתשובה (3) סי' קלב) שתענית חלום אינה חיוב אלא רשות, והמשנ"ב (4) הביאו להלכה.

דיני תענית חלום – מפורשים בשו"ע (4) סי' רכ סע' ב) ובמשנה ברורה שם.

דיני תענית חלום בשבת ובימים טובים – יעו' בשו"ע (6) סי' רפח) ובמשנ"ב שם. וראה סיכום בפסקי תשובה (11).

ד. עצות נוספות להטבת חלומות רעים

ראה בהרחבה בספר משנת החלומות (12)-(13)  ובהם: יחזור בתשובה • ירבה בצדקה • תענית דיבור • טבילה במקוה • עשיית כפרות • להימנע מלספר החלום • "מאן דלא קפיד לא קפדי בהדיה" [מי שאינו מקפיד על החלומות הרעים ואינו חושש מהם, אין מקפידים עמו מהשמים, ואין לו לירא מהם].

• • •

ה. היחס לחלומות ותקנתם בזמנינו

בלשון הגמרא (1) והשו"ע (4) סי' רכ סע' א) מבואר שהטבת חלום נצרכת למי "שנפשו עגומה עליו". והריטב"א (3) כתב: "כל שרואה חלום שמפחידו, ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה" [ועי' בספר שיח תפילה (8) הערה 54) מש"כ בזה].

אמנם כתבו האחרונים שאנשים חלושים אין להם לצום, אלא יפדו עצמם בממון. ובפרט בזמנינו שאנו חיים בדור של הסתר פנים, ולא מצוי שאדם יחלום חלומות שנאמר עליהם שהם אחד משישים בנבואה. ועל כן אין לדאוג מחלומות, כי כמעט תמיד אינם אלא מהרהורי לבו [ממה ששמע או דיבר במשך היום], ועל כן אין להתענות תענית חלום בזמן הזה. וכן כתב החזון איש, שפעמים רבות חלם חלומות מאלו שמפורש בשו"ע שיש להתענות אחריהם, ולא צם, אלא אמר את הרבש"ע בברכת כהנים – ראה באריכות בשיח תפילה (9) אות יא) ובפסקי תשובות (10)-(11) שבאופן שחושש מחלום יטיבנו בפני שלושה, ויאמר הרבש"ע בברכת כהנים, יתענה תענית דיבור ויתן צדקה, אך לא יתענה.

עצות להינצל מחלומות רעים – בספר שיח תפילה (9) אות יב) כתב, שילך לישון מתוך שמחה של דברי תורה, ויקרא קריאת שמע בכוונה, וכמו שתיקנו חז"ל בברכת המפיל "וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים".