א. בגמרא בכתובות (1) מובאת ברייתא: "מברכים ברכת חתנים ['שבע ברכות'] בעשרה כל שבעה. אמר רב, והוא שבאו פנים חדשות", ובהמשך הסוגיא [דף ח' ע"א] מסופר על רב אשי שנקלע לביתו של רב כהנא, וביום הראשון של שבעת ימי הנישואין אמנם ברכו שבע ברכות, אבל מכאן ואילך רק "אם איכא פנים חדשות בריך כולהו".
רבותינו הראשונים והפוסקים דנו בהגדרת 'פנים חדשות', שבגללו מברכים שבע ברכות של נישואין בשבעת ימי המשתה, ופרטים רבים נאמרו בדבר, ומהם שנויים במחלוקת, כפי שיבואר.
ב. נעיין בסוגיא ובשיטות הראשונים:
- רש"י פירש – "פנים חדשות, בכל יום, שלא היו שם אתמול". ומשמע מדבריו, שאפילו היה שם שלשום ודילגו יום אחד ולא היה אתמול, שפיר נחשב ל'פנים חדשות'. אכן עדיין צ"ע מהו עיקר גדר דין 'פנים חדשות' לפי רש"י.
- בתוספות פירשו: "פנים חדשות אין קורא אלא בבני אדם שמרבים בשבילם השמחה ביותר". ובענין זה כתבו התוספות כי שבת נחשבת כ'פנים חדשות' על פי דברי המדרש "מזמור שיר ליום השבת, אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן נאמר שירה, התם נמי מרבין לכבוד השבת בשמחה ובסעודה". ומבואר בדבריהם שיסוד דין 'פנים חדשות' הוא שעל ידם מתרבה השמחה, וכאשר יש ריבוי שמחה מברכים שבע ברכות. ובשל כך הצריכו "בני אדם שמרבים בשבילם השמחה ביותר", והיינו מה שכתבו שבשבת אין צריך 'פנים חדשות', כי בשבת "מרבין לכבוד השבת בשמחה ובסעודה".
- הרא"ש (2) פירש: "פנים חדשות, שלא אכלו עד עתה אפילו היו שם בשעת החופה", ובתוך כדי דיבור הוסיף הרא"ש "ונראה דלא מיקרי 'פנים חדשות' אלא בני אדם שמרבים בשבילם שמחה יותר". ומבואר בדבריו כשיטת התוספות, שדין פנים חדשות נובע מריבוי השמחה, אלא שהרא"ש כתב שהקובע הוא שריבוי השמחה תלוי בהשתתפות ה'פנים חדשות' בסעודה, והעיקר שלא אכל עד עתה בסעודה [ואפילו היה בשעת החופה, אך לא אכל בסעודה, נחשב ל'פנים חדשות'].
- בדברי הרשב"א יש לעיין. בתחילת דבריו כתב: "פירוש 'פנים חדשות', כל שלא אכל שם כל שבעת ימי המשתה", ומשמע כדברי הרא"ש, אולם בסוף דבריו כתב שפנים חדשות היינו "ולא נכנס שם כל ימי המשתה", ומשמע שברכת החתנים אינה תלויה בסעודה אלא בשמחה, ונחשב 'פנים חדשות' גם אם השתתף בשמחה ולא אכל כלל [וראה מש"כ רבי שילה רפאל המהדיר את דברי הרשב"א [הערה (396)] כי הרשב"א אכן סובר שעיקר דין פנים חדשות תלוי בנוכחות בשמחת החתן והכלה, ולא באכילה בסעודה, ובתחילת דבריו רצה להוציא משיטת הרמב"ם המבוארת בסמוך].
וכן מפורש ברמב"ן המובא בר"ן (3) "כל שבא פנים חדשות ועומד שם, אע"פ שאינו אוכל שם, מברכים ז' ברכות".
- התוספות רי"ד (1) כתב: "אדם שלא שמע את הברכות", וכדבריו כתב הרמב"ם (3), שאין מברכים שבע ברכות כשהיו "האוכלים בברכת נישואין ושמעו הברכות, אבל אם היו האוכלים אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין, מברכים בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכים בשעת נישואין". בדברי הרמב"ם והתוס' רי"ד לא נזכר כלל ענין ריבוי השמחה ושמוסיפים בשמחה, ומבואר איפוא, שיסוד דין 'פנים חדשות' הוא שחל מחייב חדש לברך שבע ברכות לאלו שלא שמעו הברכות.
לסיכום: התוספות והרמב"ם נחלקו בעיקר יסוד דין 'פנים חדשות'. לפי תוספות, פנים חדשות תלוי בריבוי השמחה המחייב את השבע ברכות. ולפי הרמב"ם והתוס' רי"ד הדין נקבע לפי האנשים שעדיין לא שמעו הברכה [וראה בספר ברכת חתנים (7) אות י"א, כי שיטת רש"י כהתוספות, ולא כהרמב"ם]. וגם לשיטה זו שדין פנים חדשות תלוי בריבוי השמחה, יש לדון מה קובע את ריבוי השמחה – עצם הנוכחות בשמחה [רמב"ן ורשב"א] או האכילה בסעודה [רא"ש].
ג. למעשה, כל השיטות הללו הוזכרו בשו"ע וברמ"א.
השו"ע (3) הביא [בסע' ז] בדעה הראשונה את דעת הרמב"ם, ודעה השניה הביא את השיטה "שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות אם לא אכלו שם עד עתה מקרי פנים חדשות, ומברכים בשבילם ז' ברכות", וסיים ש"כן פשט המנהג". והרמ"א הביא את דעת הר"ן בשם הרמב"ן "דאם היו שם פנים חדשות אע"פ שאין אוכלין שם מברך בשבילם לילה ויום". ואחר כך [סע' ח] הביא השו"ע את דעת התוספות "שאינם נקראים פנים חדשות אלא אם כן הם בני אדם שמרבים בשבילם". ועי' ביאור דברי השו"ע והרמ"א בהרחבה והטעמה בערוך השלחן (4).
* * *
ד. בביאור מחלוקת הראשונים הגדירו האחרונים את יסוד מחלוקתם – בבירור גדר דין 'פנים חדשות', עי' בדברי הקהילות יעקב (5) שחקר האם דין ה'פנים חדשות' הוא חיוב על כל המסובים, או שהחיוב הוא מפאת ה'פנים חדשות' מאחר ואצלו זו סעודה ראשונה בשמחה. וכתב שלמעשה חקירה זו תלויה בחקירה אחרת, האם חיוב 'פנים חדשות' נובע מחמת הברכות [וכן דעת הרמב"ם והתוספות רי"ד – ולפי זה מסתבר שעיקר החיוב הוא בגלל ה'פנים חדשות' שמחמתו חייבו חז"ל סעודה זו בברכות], או שהחיוב לברך בגלל 'פנים חדשות' הוא מדין ריבוי השמחה [מכיון שעל ידו נתווספה שמחה לחתן ולכלה ולמסובים, ולפי זה הדעת נוטה שזהו חיוב על כל המסובים].
בביאור חקירה זו הרחיב בספר ברכת חתנים (7) (6) ובנפקא מינות מכך לנדונים דלהלן:
ה. אשה וקטן כ'פנים חדשות' – כמבואר בקהילות יעקב שם (5). וראה במה שהביאו הפתחי תשובה על גליון השו"ע (3) ובאוצר הפוסקים על האבן העזר (5), מחלוקת הפוסקים בדין זה. וראה במה שהוסיף להביא בקונטרס ישמח לב (6) דברי הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי בנדון זה, ובנדון קטן שהגדיל בשבע ברכות.
ו. 'פנים חדשות' בשבת ויום טוב – מבואר בדברי ערוך השלחן (4) בסע' כ"ח כי שבת נחשבת כ'פנים חדשות', רק לפי תוספות שזהו דין בריבוי השמחה, ואז בשבת שפיר יש ריבוי שמחה. וכן מבואר בספר ברכת חתנים (6) והוסיף שלדעת הרמב"ם "כתב הגרי"ז דאף בשבת צריכים פנים חדשות, דמה מהני תוספת שמחה בשבת, הא מכל מקום אין כאן עוד חיוב ברכה".
ז. נכח בחופה ולא בסעודה, או שהה בחתונה ולא בזמן השבע ברכות – האם נחשב ל'פנים חדשות', ראה בברכת חתנים (7) מה שתלה זאת במחלוקת התוספות והרמב"ם הנ"ל.
ח. הגיעו 'פנים חדשות' רק כשמברכים 'שבע ברכות' – שאלה מצויה, שעושים סעודת שבע ברכות ולא היו 'פנים חדשות', ובאו ה'פנים החדשות' כשמברכים את השבע ברכות, האם נחשבים כ'פנים חדשות'. וכתב הברכת חתנים (7) שלכאורה לפי תוספות אין זה מועיל, מכיון שכעת אין מרבים שמחה בשבילם, מה שאין כן לדעת הרמב"ם לכאורה מכיון שלא שמעו עדיין שבע ברכות בשמחה זו, נחשבים לפנים חדשות.
ט. הגדרת 'פנים חדשות' שמרבים השמחה בשבילו – לשיטת התוספות ש'פנים חדשות' הם "בני אדם שמרבים בשבילם השמחה ביותר", כתב ערוך השלחן (4) בסעי' כ"ו, שאין נקראים 'פנים חדשות' אלא אם כן הם בני אדם חשובים שמרבים בשבילם מאכל ומשתה, וכן הביא בספר ברכת חתנים (7) שצריך להקפיד לא לקרוא ל'פנים חדשות' לסתם בני אדם "ומשום הגרי"ש אלישיב מביאים דכל אדם מהני לפנים חדשות אי לאו דאדם בזוי הוא".
וראה מה שהוסיף להביא בקונטרס ישמח לב (8) דברי פוסקי דורינו בנדון מלצר, או עני שבא לאסוף צדקה, והוא כעת אוכל בשמחת השבע ברכות – האם נחשב 'פנים חדשות'.
י. סיכום ההלכות בדין 'פנים חדשות' – מתוך ספר הנשואין כהלכתם (9) (8).
[*] השיעור נכתב ע"פ ספר ברכת חתנים (7-6) על ענייני שבע ברכות, מאת רבי ניסן קפלן, ר"מ בישיבת מיר בירושלים [תשס"ד].
