קדושת עזרת נשים

מנהג ישראל מקדמת דנא לבנות בבית הכנסת "עזרת נשים", ודנו הפוסקים האם קדושת "עזרת הנשים" פחותה מקדושת בית הכנסת, או שאין הבדל ביניהם, וקדושת "עזרת נשים" כקדושת בית הכנסת.

ובכלל זה צ"ע האם יש הבדל בין "עזרת נשים" ביציע הנמצא בתוך חלל בית הכנסת, ל"עזרת נשים" הנמצאת בחדר סמוך הנמצא בנפרד מבית הכנסת.

קדושת בית הכנסת

א. במסכת מגילה (1) כט, א) דרש רבי יצחק את הפסוק (יחזקאל יא, טז) "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל". ומפשטות דברי הגמרא נראה כי קדושת בתי הכנסת ובתי המדרש בזמנינו, היא בבחינת "מקדש מעט", ועל כן יש בהם חיוב "מורא", כדין "מורא מקדש", וכפי שנפסק בשו"ע (3) "בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגים בהם קלות ראש, כגון שחוק והיתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטים בהם ולא מטיילים בהם". וביאר המשנה ברורה (ס"ק א) "כי הם נקראים מקדש מעט, כמו דכתיב וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט, ובמקדש כתיב (ויקרא יט, ל) וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, שיהא מוראו של השוכן בה עליו".  ומתוך כך, פסק  החיי אדם (1) כדעת רבי אליעזר ממיץ בספר יראים (2) שהחיוב לנהוג קדושה בבית הכנסת ובבית המדרש הוא מהתורה.

אמנם בדברי הר"ן (2) והרמב"ן המובא בדבריו מבואר כי קדושת בית הכנסת מדרבנן.

ובספר רץ כצבי (10) הביא לתלות מחלוקתם בשאלה האם קדושת בית הכנסת היא מחמת שעצם המקום מקודש, או שקדושתו נובעת מחמת התפילות במקום. בדברי השדי חמד מבואר שקדושת בית הכנסת היא "קדושה בעצם", בגלל שהשכינה שורה בו. וכן נקט הגרי"ד סולובייצ'יק (פניני הרב, ביאורים בפרשת דברים אות ב) שקדושת בית הכנסת היא מחמת שעצם המקום מקודש, כי היא נובעת מהימצאות ספר התורה בבית הכנסת. ולפי דבריהם מובנת שיטת היראים והחיי אדם, שקדושת בית הכנסת מהתורה מדין "מקדש מעט", היות והקדושה מחמת שעצם המקום מקודש, כי במקום זה השכינה שורה, כדברי השדי חמד, או בגלל הימצאות הארון והספר תורה בו, כדברי הגרי"ד.

ואילו מדברי הרמב"ן והר"ן שקדושת בית הכנסת מדרבנן, משמע קדושת שבית הכנסת אינה מחמת שעצם המקום מקודש, אלא חכמים קבעו בו קדושה מחמת התפילות במקום, כדברי הר"ן "כיון שעיקרו לומר בו דבר שבקדושה, הטילו בו חכמים קדושה מדבריהם".

קדושת עזרת נשים

ב. ממוצא הדברים יש לדון בגדר קדושת עזרת הנשים בבית הכנסת – האם קדושת העזרת נשים פחותה מקדושת בית הכנסת, או שאין הבדל ביניהם, וגם בעזרת הנשים יש קדושה כקדושת בית הכנסת.

החכמת אדם (4) כתב: "שאסור לסתור כותל בית הכנסת לעשות חלונות לעזרת נשים, דעזרת נשים אין בו קדושת בית הכנסת כלל". ומבואר בדבריו, שאין בעזרת נשים קדושת בית כנסת כלל". ואמנם בשו"ת דבר יהושע (7) הקשה רבי יהושע אהרנברג [שהיה דיין בית הדין הרבני בתל אביב] "מה ראה לומר כן, הלא עכ"פ נתייחד לתפילה, שאף הנשים מחויבות בה, והרי משמע בגמרא במגילה (כט, א) דעיקר קדושת בית הכנסת היא מפני שמגדלים בו תפילה, ולא מפני שעושים בו מצות, והרי גם בעזרת נשים מגדלים בו תפילה". ומחמת קושיא זו כתב הדבר יהושע: "ואולי טעות סופר בחכמת אדם, ובמקום "כלל וכלל" צריך לומר "כל כך", אבל כאמור גם זה אינו ברור כל כך".

ובביאור שיטת החיי אדם הביא ברץ כצבי (10) אות ג) מדברי המשנת יוסף שהחכמת אדם פסק לשיטתו בספרו חיי אדם כדעת היראים, שקדושת בית הכנסת מהתורה נובעת מחמת שעצם המקום מקודש מדין "מקדש מעט", ועל כן יש להשוות את קדושת בית הכנסת ועזרת הנשים שבו, לקדושת בית המקדש. וכשם שבבית המקדש היתה עיקר הקדושה בעזרת ישראל ולא בעזרת נשים, גם בבית הכנסת יש קדושת שכינה בעזרת הגברים ולא בעזרת הנשים.

ג. ברם אם קדושת בית הכנסת אינה מחמת שעצם המקום מקודש, אלא חכמים קבעו בו קדושה מחמת התפילות במקום, הרי שגם בעזרת נשים יש קדושה בגלל התפילות שמתפללות בה הנשים, וכפי שכתבו בשו"ת שואל ומשיב (קמא ח"ב סימן כב) "נשים חייבות בתפילה, ולכן בית כנסת של נשים קדושה יש בו". ובערוך השלחן (4) "בית הכנסת של נשים יש עליה קדושת בית הכנסת כיון שהנשים מתפללות שם". וכן נראה שנקט להלכה הפרי מגדים (4) שאסר לשחוט כפרות בעזרת נשים כשם שאסור לשחוט בבית הכנסת, וכמפורש בספרו ראש יוסף [הובא בשו"ת יביע אומר (7)] "ונראה שיש להחמיר בעזרת נשים כמו בבית כנסת עצמה". ושיטתם מובנת על פי המתבאר בדברי הרמב"ן והר"ן שקדושת בית הכנסת מדרבנן, כי חכמים קבעו בו קדושה מחמת התפילות במקום, ועל כן אין הבדל בין קדושת עזרת נשים לקדושת עזרת הגברים בבית הכנסת.

ויש פוסקים הסוברים כי גם לעזרת הנשים יש קדושה, אלא שקדושתה פחותה מקדושת עזרת הגברים בבית הכנסת, וכפי שכתב הדברי חיים (5) היות וקדושת בית הכנסת אינו נובע רק מחמת התפילות במקום, אלא מחמת דברי הקדושה שנאמרים בו [תקיעת שופר, הדלקת נר חנוכה, קריאת ארבע פרשיות ומגילה]. ולכן קדושת עזרת הגברים בבית הכנסת גדולה יותר מקדושת עזרת נשים, מכיון שבעזרת נשים לא נאמרים דברי הקדושה הנ"ל.

וכן נקט להלכה האבני נזר (6) "גם לא חשיב בית כנסת, ואין בו משום קדושה, ועל כל פנים לאו כקדושת בית הכנסת". וכן מבואר בדברי בשו"ת ציץ אליעזר (9) [יש ראיה לשיטה זו מדברי הרמ"א (4) או"ח סי' פח סע א) בנדון כניסת נשים נדות לבית הכנסת, ומשמע כי קדושת עזרת נשים פחותה מקדושת עזרת הגברים בבית הכנסת].

לעומתם, בשו"ת דבר יהושע (6) הגדיל להביא מדברי מהרי"ד מבעלז, שקדושת עזרת נשים גדולה יותר מקדושת עזרת הגברים: "ואמת ניתן לכתוב מה ששמעתי מפה קודש כ"ק מרן הגה"ק רשכבה"ג מהרי"ד מבעלז זצוקלל"ה, שאמר בשם פוסק קדמון אחד שקדושת עזרת הנשים עוד גדולה יותר מבית הכנסת דאנשים, משום דבאנשים מתחלקת הקדושה לקדושת בית הכנסת וקדושת בית המדרש, לפי שיש להם קדושת תורה וקדושת תפילה. אבל נשים שאין להם רק תפילה בלבד, הם מתקדשים בתפילתם בלבד, כמו שאנשים מתקדשים בתורה ותפילה ביחד, לפיכך בית תפילתן מתקדש בקדושת תורה ותפילה ביחד עכ"ד הקדושים".

ד. לסיכום, נתבארו בדברי הפוסקים ארבע שיטות בדין קדושת עזרת נשים:

[א] אינו בה קדושה כלל – [חכמת אדם], כי קדושת השכינה היא בבית הכנסת ולא בעזרת נשים.

[ב] שווה בקדושתה לקדושת עזרת הגברים [שואל ומשיב, ערוך השלחן] בגלל התפילות שהנשים מתפללות שם.

[ג] יש בה קדושה, אבל פחות מעזרת הגברים [דברי חיים, אבני נזר, ציץ אליעזר].

[ד] קדושה יותר מעזרת הגברים [מהרי"ד מבעלז]. כי הנשים מקדשים את בית תפילתן.

סיכום השיטות – ציץ אליעזר (9), רץ כצבי (10)-(11), התפילה והלכותיה (12) סע' ב) פסקי תשובות (13) סי' קנא אות א).

על פי דברי הפוסקים הנ"ל, נראה לדון בהלכות קדושת עזרת נשים.

• • •

הפיכת עזרת גברים לעזרת נשים

ה. בשו"ע (4) סי' קנב סע' א) "אסור לסתור דבר מבית הכנסת אלא אם כן עושה על מנת לבנות". ודנו הפוסקים האם מותר להרוס כתלים של בית הכנסת לצורך הרחבת עזרת הנשים, או פתיחת חלונות לעזרת הנשים [כדי שישמעו את קול התפילה] – או שיש בזה איסור נתיצת אבן מבית הכנסת. ומה דין הקצאת חלק מבית הכנסת לצורך "עזרת נשים" [והאם יש להקל בהקצאה "זמנית" בלבד – כגון לצורך תפילות הימים הנוראים].

ובפשטות, גם דין זה תלוי ועומד בשיטות הפוסקים הנ"ל, בגדרי הקדושה בעזרת נשים.

לפי ההבנה הפשוטה בשיטת החכמת אדם, שאין כלל קדושה בעזרת הנשים, ברור שאסור להוריד מקדושת בית הכנסת לקדושת עזרת הנשים, ואין להסיט את המחיצה הקבועה.

גם לדעת הפוסקים שקדושת עזרת נשים פחותה מקדושת בית הכנסת, אין להוריד מקדושת בית הכנסת לקדושת עזרת הנשים, וכפי שכתב הדברי חיים (5) בהמשך דבריו שקדושת עזרת נשים פחותה מקדושת עזרת הגברים בבית הכנסת "אם כן לעשות מבית הכנסת דאנשים בית הכנסת דנשים, הוי הורדה מקדושה חמורה, ולכן בודאי אין משנים. וכן כתבו כמעט כל האחרונים, וגם בדורותינו ראיתי כמה תשובות שאסור להוריד מעזרת אנשים לעזרת נשים, ולא פלפלו רק באיזה אופן להתיר וגם אנכי בעניותי מן המנויים". וכן פסק האבני נזר (6).

אולם הדבר יהושע (6)-(7) שנקט להלכה לדעת הפוסקים שקדושת עזרת הנשים שווה או אף גדולה יותר מקדושת העזרת הגברים, כתב במפורש שאין כל מניעה להוסיף מקומות לעזרת הנשים מתוך עזרת הגברים [ובדבריו מבואר טעם נוסף להיתר: גם נשים נחשבות ל"עם" שמתקיים בו דין "ברוב עם הדרת מלך", וממילא ודאי יש בשל כך קדושה בעזרת הנשים, ואין כל איסור להקצות חלק מעזרת בית הכנסת לצורך עזרת הנשים].

• הקצאה "זמנית" של חלק מבית הכנסת לעזרת נשים – בשו"ת יביע אומר (7) כתב בנדון דידן: "אף על פי שקדושת בית הכנסת יותר חמורה, כיון שאין הגבאים עושים שם פעולה החלטית של הורדה מקדושתה, ורק באופן זמני מפני העומס הרב שבעזרת נשים נותנים מקום לנשים בפאתי בית הכנסת להתפלל שם בימים הנוראים, ולענות אחר הש"צ כל דבר שבקדושה, והוא רק בדרך עראי, ומיד לאחר הימים הנוראים מחזירים הכל לקדמותו, לפע"ד אין בזה חשש כלל משום הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה".
• עזרת נשים בתוך חלל בית הכנסת – ברץ כצבי (11) אות ח) הביא מדברי שו"ת קרן לדוד (או"ח סימן לג) שכל הנדון שנתבאר בהרחבה לעיל האם בעזרת נשים יש קדושה כבעזרת הגברים, הוא רק כאשר עזרת נשים היא חדר נפרד הנמצא בסמוך לעזרת גברים, מחוץ לחלל בית הכנסת, ובזה דנו האחרונים, האם יש בעזרת נשים קדושה כבעזרת הגברים, או לא. אולם כאשר עזרת הגברים נמצאת בקומה גבוהה יותר מעזרת הגברים אך בתוך חלל בית הכנסת, ברור שדיני קדושת בית הכנסת חלים על כל חלל בית הכנסת, לרבות עזרת הנשים שבתוכו, וקדושת עזרת הנשים שווה לקדושת עזרת הגברים. וברור שהוא הדין בנדון הזזת מחיצה בתוך בית הכנסת.

סיכום – רץ כצבי (10)-(11), פסקי תשובות (13) סי' קנב אות ג).

עשיית קפנדריא בעזרת נשים

ו. בשו"ע (3) או"ח סימן קנא סע' ה) נפסק: "היו לבית הכנסת שני פתחים, לא יכנס בפתח זה לעשותו דרך לצאת בפתח השני לקצר דרכו". ובשו"ת רבבות אפרים (8) דן רבי אפרים גרינבלט [רב ואב"ד ממפיס, טנסי ארה"ב] "בדבר שאלתו שאסור לעשות קפנדריא [לקצר את דרכו] בבית הכנסת, איך הדין אם מותר לעשות בעזרת נשים קפנדריא", על פי דברי הפוסקים המובאים לעיל, וכתב: "עומד לנגדינו דברי החכמת אדם שכתב דאסור לסתור כותל בית הכנסת לעשות חלונות דעזרת נשים אין בו קדושת בית הכנסת כלל וכלל. ואם כן לפי זה יהיה מותר לעשות דרך שם. אבל נראה הלא לפי דברי הר"ן במגילה (2) כל הקדושה הוא רק מדרבנן, ואם כן מדוע קדושה מדרבנן לא תחול על עזרת נשים שלפעמים אנשים מתפללים שם ביחידות, וגם כן הלא נשים שומעות שם דברי קדושה וכן הן מתפללות שם".

ולמעשה הביא כי רבי משה פיינשטיין הורה "דאסור לעשות קפנדריא מעזרת נשים", וכתב: "ואם כן בעל כרחך צריך לומר דלדעת הגר"מ פיינשטיין כלפי בית הכנסת אין בעזרת נשים קדושה, וזהי שיטת החכמת אדם. אבל לכשעצמו יש בעזרת נשים קדושה. וראיה, הא בעזרת נשים בבית המקדש היה  קדושה". ומבואר בדבריו הבנה מחודשת בשיטת חכמת האדם, שאין הכוונה בדבריו שאין כלל קדושה בעזרת הנשים. אלא כוונתו שכלפי בית הכנסת אין בעזרת נשים קדושה [כי קדושת עזרת הגברים גדולה יותר מקדושת עזרת הנשים] אולם ודאי יש בה קדושה מצד עצמה. ומשמע מדבריו  כי לפי שיטות הפוסקים שיש קדושה בעזרת נשים מחמת תפילותיהן של הנשים, אפילו אם היא פחותה מקדושת עזרת הגברים בבית הכנסת, אסור לקצר את הדרך באמצעות הליכה בעזרת הנשים.

אולם הציץ אליעזר (9) נקט בדעת הפוסקים שקדושת עזרת נשים פחותה מקדושת בית הכנסת "יש מקום שפיר לומר דבעזרת נשים מותר לעשות קפנדריא, כי זה לא הוי גנאי טובא כל כך" [ועי"ש בנדון עשיית קפנדריא בבית כנסת הנמצא בבית החולים שערי צדק בירושלים, שצירף סניפים להיתרא].

ז. דינים נוספים

• נישוק בני הקטנים בבית הכנסת – הרמ"א פסק (או"ח סי' צח סעי' א) "אסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת", וראה ברץ כצבי (11) אות ז) במה שדן על פי שיטות הפוסקים הנ"ל האם הלכה זו נאמרה גם בעזרת נשים.
• שימושים שונים ב"עזרת נשים" – פסקי תשובות (13) סי' קנג אות יח).
• דיני המחיצות – גובה המחיצה • מחיצה הנעשית מקנים  ויש  בה  נקבים • תפילה במקום שאין מחיצות על פי ההלכה – ראה בספר התפילה והלכותיה (12) ובפסקי תשובות (13) סי' קנא אות ד).
• צירוף אנשים העומדים ב"עזרת נשים" למנין עשרה – בשו"ע (8) נפסק: "מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות, אפילו אינו רחב ארבע ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה". וכתב המשנה ברורה: "ואם כן לפי זה פשוט, העומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה. וכל שכן דאם יש בלעדיו עשרה נחשב תפילה בצבור על ידי זה. ואעפ"כ יותר טוב אם בנקל הוא לו לירד לבהכ"נ שירד". וראה במש"כ בשו"ת שבט הלוי (8) שהביא מדברי ערוך השלחן "העומדים בעזרת נשים לא יצטרפו עם העומדים בבית הכנסת ואף שיש חלונות בבית הכנסת של הנשים". וראה סיכום בספר אשי ישראל (8).