א. ידועה מחלוקתם של רש"י ורבנו תם בסוגיית הגמרא במסכת מנחות (1) כיצד לנהוג למעשה בסדר הנחת הפרשיות בבתי התפילין של ראש: לדעת רש"י –  סדר הפרשיות הוא כסדר כתיבתם בתורה [כאשר הם מונחים מימין הקורא בהם ומשמאל המניח בבית החיצון]. דהיינו: קדש לי כל בכור [שמות יג, א-י] והיה כי יביאך [שם, יא-יז] שמע ישראל [דברים ו, ד-ט], והיה אם שמוע [דברים יא, יג-כא]. ולדעת רבנו תם [המובא שם בתוד"ה והקורא] בסוגיית הגמרא במנחות, סדר הנחת הפרשיות הוא: 'קדש' ו'והיה כי יביאך' מימין הקורא, ומשמאל הקורא 'שמע' מבחוץ ואחריה מבפנים 'והיה אם שמוע'. ונמצא סדר  הפרשיות [כאשר הם מונחים מימין הקורא בהם ומשמאל המניח בבית החיצון] לדעתו: קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע ישראל [דברים יא, יג-כא]. ונתנו התוספות 'סימן לדבר' שה"הוויות" סמוכות, דהיינו פרשת 'והיה כי יביאך' סמוכה במקום הנחתה לפרשת 'והיה אם שמוע' [דלא כרש"י שפרשת 'שמע' מפסיקה ביניהן].

והביאו התוספות כי במכילתא משמע כדעת רש"י [ועיי"ש כיצד מבאר רבנו תם את דברי המכילתא] ואילו רב האי גאון וכן בתשובת הגאונים מבואר כדעת רבנו תם. וכתב המרדכי במנחות (1) ש"נהוג עלמא כרש"י", ושמצאו בקברו של יחזקאל הנביא תפילין ישנים כסדר רש"י. מאידך, במערות בר כוכבא נמצאו 'תפילין של רבנו תם' מתקופת התנאים [כפי שיובא להלן], ומריך ביאור בפשר הדבר.

דעת הרמב"ם כרש"י, כמבואר בדבריו בהלכות תפילין (2), ואילו לראב"ד שיטה אחרת בסדר הנחת פרשיות התפילין. וראה בדברי הכסף משנה, שדן באריכות בשיטות השונות ובמנהגי הגאונים בענין זה.

שיטות נוספות בסדר הנחת פרשיות התפילין הם: דעת ה'שימושא רבא' ודעת הראב"ד – וראה סיכום השיטות וטבלה המראה את סידורם בבתי התפילין (1) [ולהלן יבואר מדוע לא נהגו להניח תפילין לפי שיטות אלו כשם שנוהגים להניח 'תפילין של רבנו תם'].

ב. למעשה כתב הטור (3) כי מאחר ונפלה מחלוקת בין הגאונים "יש מהם סוברים כדברי רש"י ויש מהם כדברי ר"ת, ולפי שנחלקו בו גאוני עולם ותפילין של אלו פסולין לאלו, ואמרו חכמים מקום יש בראש להניח בו שני תפילין וכן בזרוע – לכן ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגות תפילין ויניח שניהם. ויכוין בהנחתן, באותן שעשויין כתקונן אליבא דהלכתא בהם אני יוצא ידי חובתי, והאחרים הרי הן כרצועות בעלמא [ואין כאן משום בל תוסיף דלא מיקרי בל תוסיף אלא כשעושה ה' בתים]".

ובבית יוסף  (3) סיכם את השיטות בענין, והביא משו"ת מהרי"ל שמכיון ונפסק כהלכה כשיטת רש"י ולא נהגו העולם להניח תפילין של רבנו תם, יש משום יוהרא בהנחת תפילין של ר"ת, ולכן לא יניחם אלא מי שהוא מוחזק ומפורסם בחסידות. וכן נפסק בשו"ע בהלכות תפילין (8). וראה בספר הגיוני הלכה (8) שהגר"א לא הניח תפילין של  רבנו תם, כי אמר שאם נבוא לצאת ידי חובת המחמירים בהנחת תפילין, יהא עלינו להניח שישים וארבע זוגות של תפילין [ראה שם בהערה החשבון. והגר"י סרנא, ראש ישיבת חברון, הניח בסוף ימיו תפילין של ר"ת דווקא אחר השקיעה, עי"ש טעמו].

ג. אך הפליאה עצומה: הרי מסתבר כי רבנו תם הניח 'תפילין של רש"י' בהגיעו למצוות, ומדוע איפוא, ביום בהיר אחד החליף את התפילין שהניח.

אולם כפי שנוכחנו, המחלוקת בין רש"י ורבנו תם היא קדומה ביותר, ואף יש לשיטת זו מקור בדברי הזוהר הקדוש והירושלמי [כפי שיבואר להלן], ובימי הגאונים נחלקו בדבר, כאמור לעיל.

ובשו"ת מן השמים [(4) – שחיבר אחד מרבותינו הראשונים, רבי יעקב ממרויש, ובו נכתבו התשובות שענוהו בחלום על שאלות הלכתיות ששאל] מובא ששאל כמי הלכה במחלוקת בסדר הנחת התפילין, וענוהו מן השמים: "אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה, והקב"ה אומר הוויות באמצע [כשיטת רבנו תם] וכל פמליא של מעלה אומרים הוויות כסדרן [כשיטת רש"י]".

נמצא איפוא, כי רבנו תם לא חידש שיטה בהנחת תפילין, אלא הכריע כשיטה אחת.

אולם הדברים עדיין מופלאים – איך התהוותה מחלוקת בדבר שנוהגים בו יום יום. הלוא כל אדם מניח את התפילין שהניח אביו – עד משה רבנו, ואם כן נשאלת השאלה אלו תפילין הניח משה רבנו, של רש"י או של ר"ת…

ד. כידוע, מי שאינו מניח תפילין [הנקרא 'קרקפתא דלא מנח תפילין'] הוא בכלל פושעי ישראל בגופם, וכפי שנפסק בשו"ע בהלכות תפילין (3). והנה בדברי הטור מפורש כי  "תפילין של אלו פסולין לאלו", ומשמע שלפי רבנו תם, מי שהניח כל ימיו תפילין של רבנו תם, כאילו הניח תפילין פסולים. והשאלה היא, האמנם מי שבכוונה תחילה אינו מניח 'תפילין של רבנו תם' נקרא 'קרקפתא דלא מנח תפילין'. ואכן כן סבור האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, וכפי שכתב בספרו שלחן הטהור (4) – ראה בדברים החריפים, וצ"ע.

* * *

ה. התשובה לשאלות אלו ואחרות, מבוארת בהרחבה בדברי רבי ראובן מרגליות זצ"ל, בהערותיו על שו"ת מן השמים (4) ובמאמרו של הרב משה שווערד, קובץ אור ישראל ((7) (6)).

ויסוד הברים הוא כמבואר לעיל, שאמנם יש שורש ויסוד בדברי חז"ל לשיטות השונות בסדר הנחת פרשיות התפילין, ובוודאי אין זה חידוש מבית מדרשם של רש"י ורבנו תם, וכפי הנראה כבר בזמנו של משה רבנו היו תפילין כסדר השיטות השונות, וכמפורש בדברי הבן איש חי (5) בשם האר"י זה שהגיד זאת בקבלה מפי אליהו הנביא זכור לטוב. ולכן אכן יש להניח את שתי הזוגות – הן את של רש"י והן את של רבנו תם.

ויתכן שבמשך השנים היו סיבות שונות שגרמו לכך שבכמה דורות היה זלזול בהנחת תפילין והפסק במסורה, כמבואר בדברי הראשונים (6) ולכן נתעוררה השאלה היאך להכריע, ואלו תפילין להניח.

אך בדברי האחרונים נאמרו אופנים אחרים להסביר כיצד נפלה מחלוקת בהנחת תפילין, כפי שסיכם הרב שווערד:

[א] על פי דברי הבן איש חי הנ"ל שמימות משה רבינו היו מניחים ב' זוגות של תפילין, ולא משום ספק אלא משום ששניהם הם דברי אמת, ולכן כדי לצאת מצות תפילין צריך להניח ב' זוגות של תפילין מדינא ביחד. ואילו בזמן הגאונים היו מניחים רק זוג אחד של תפילין, ומאז נפלה המחלוקת איזה מהם הוא הנכון.

[ב] על פי ספר אמונת חכמים מהרב אביעד שר שלום [הובא גם בדברי רבי ראובן מרגליות; (4)], שכאשר ניתנה מצות תפילין לבני ישראל, ניתנו הטעמים הגלויים למצות תפילין, אבל משה רבינו נתן ליחידי סגולה עוד טעמים כמוסים למצות תפילין, ויחידים אלו עשו עוד זוג של תפילין לכוון לכוונות הכמוסות במצות תפילין, והיו מניחים את ב' זוגות תפילין, ובמשך הזמן נפלה מחלקות איזה מהם התפילין של חיוב, ואיזה מהם התפילין של מצוה מן המובחר, עד שהדברים הגיעו לידי כך שגם מי שהניח רק זוג אחד לא ידע מהו הזוג הראוי להנחה.

ויוצא לפי דבריו שבאמת שני זוגות התפילין יש בהם ענין של אמת, אלא שרק אחד מהם הוא התפילין של חיוב, והאחר הוא התפילין של מצוה מן המובחר המכוון לטעמים הכמוסים של התפילין. ולפיכם אמנם ראוי ונכון להניח ב' זוגות של תפילין, אך אין צריך להניחם בבת אחת.

[ג] על פי דברי התורה שלמה, שבאמת אין סדר הנחתן מעכב כלל, ולכן כל זוגות התפילין כשרות, אך מדרבנן התקינו שסדר הנחתן מעכב, ונחלקו  רש"י ור"ת על איזה סדר חלה התקנה.

וראה גם בדברי ערוך השלחן (5) שביאר את מה שכתב בפירוש מגדל עוז על הרמב"ם (2) בשם 'מדרש הנעלם', דברים עמוקים ומופלאים, מדוע מצאו לנכון לקבוע את עיקר הנחת התפילין בזמן הזה כשיטת רש"י.

ו. במאמר המוסגר יצויין כי התפילין שאנו מניחים היום ונקראים בשם תפילין של רבנו תם, אינן תפילין כשרות לדעת רבנו תם… משום שלדעת רבנו תם [מובא בתוספות מנחות לג, א ד"ה הא] יש להשכיב את הפרשיות בתוך הבתים, ולא להעמידם כפי שאנו נוהגים היום כדעת רש"י, כפי שנפסק בשו"ע (7). וראה בדברי השערי תשובה (7) במה שכתב מדוע החמירו להניח תפילין כשיטת רבנו תם לענין סדר הפרשיות ולא כשיטת רבנו תם לענין צורת הנחת הפרשיות.

ז. ראה בדברי המשנה ברורה (8) והפסקי תשובה (9) פרטים נוספים בדיני הנחת 'תפילין של רבנו תם', בענייני:

סדר הנחתם יחד עם 'תפילין של רש"י או אחריהם • ברכה על 'תפילין של רבנו תם' • כיסים מיוחדים לשני זוגות התפילין • טעה והניח 'תפילין של רבנו תם' בחושבו שהם תפילין של רש"י • הפרשיות שאומרים בזמן הנחת 'תפילין של רבנו תם' וחובת הזהירות בהם.

ח. בשו"ע נפסק שהנחת תפילין של ר"ת היא רק למי 'שמוחזק ומפורסם בחסידות'. וראה בפסקי תשובות (9) בירור המנהגים בזמנינו, הסיבות להחמיר בהנחתם, ומדוע לא נהגו להניח תפילין כשיטת הראב"ד והשימושא רבה.