תפילת נעילה

המקור לתפילה וזמנה

א. במשנה במסכת תענית (1) מובא כי בתעניות וביום הכיפורים הכהנים "נושאים כפיהם בנעילת שערים", ובמסכת יומא (1) נתבארו דברי המשנה: "מאי נעילת שערים, רב אמר צלותא יתירתא [דהיינו התפילה הנוספת שמוסיפים לאחר תפילת מנחה]. ושמואל אמר [שמתפללים את תפילת] מה אנו מה חיינו", והוכיחו בסוגיא כדעת רב.

בתלמוד הירושלמי (2) הובא המקור לתפילה: "מנין לנעילה [היכן הוא הרמז לתפילה זו, דשלושה אחרות יש להן רמז או למאן דאמר אבות תקנום או למאן דאמר כנגד תמידים תקנום, וכן מוסף כנגד קרבנות מוספין, ולנעילה מנין, פני משה] אמר ר' לוי, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה (ישעיה א, טו), מכאן שכל המרבה בתפילה נענה [בדין הוא שכל המרבה בתפילה נענה, וכלומר אף תפילת נעילה לריבוי תפילה תיקנוה, פני משה].

ועוד דנו בירושלמי (שם) מהו זמן התפילה: "רב אמר בנעילת שערי שמים [שהוא הלילה בתחילתה, פני משה. והיינו בשקיעת החמה], ורבי יוחנן אמר בנעילת שערי היכל [שהוא ביום סמוך לחשיכה, פני משה]". וראה בר"ן (4) שהביא דעה זו בשם שמואל, ופירש: "נעילת שערי היכל, אחר הדלקת נרות שעדיין הוא יום".

עוד מובא בירושלמי (שם) ובסוגיא במסכת יומא (1) אמר רב: "תפילת נעילה פוטרת את של ערבית". וביארו בגמרא: "רב לטעמיא דאמר צלותא יתירתא היא, וכיון דצלי ליה [משחשיכה, רש"י] תו לא צריך". וראה בדברי רבי צבי פסח פרנק, בספרו מקראי קודש (9) סימן נא) במה שהרחיב בביאור שיטות הראשונים אימתי זמן תפילת נעילה.

להלכה: הרא"ש (4) הביא את פסק המהר"ם מרוטנבורג "דלית הלכתא כרב, ותפילת נעילה אינה פוטרת של ערבית, וצריך להתפלל אותה ביום". וכן הביא המרדכי (4) "ודין תפילת נעילה להתפלל אותה ביום", והוסיף: "וכן פסק רבנו מאיר [המהר"ם מרוטנבורג] ופירש דמה שנהגו להתפלל אותה בלילה, ודאי לא הנהיגו אבותינו כן, אלא מפני שהחזנים מושכים עד הלילה סבורים שבדין עושים". גם הר"ן (4) הביא את דברי המהר"ם מרוטנבורג וכתב: "ולפי זה צריך להתפלל תפילת נעילה כולה ביום, אבל מדברי הרי"ף נראה שהלכה כרב" שזמן תפילת נעילה לאחר שקיעת החמה, וכדברי רב שתפילת נעילה פוטרת את של ערבית.

למעשה: פסק מרן השו"ע (5) "זמן תפילת נעילה כשהחמה בראש האילנות [הוא איזה זמן קודם תחילת השקיעה, משנ"ב], כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה". והרמ"א הוסיף: "וצריך ש"צ לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה, וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות, כדי שיגמור קודם שקיעת החמה". וכתב המשנה ברורה (5) "ומה שכתב שישלים סמוך לשקיעת החמה, היינו סוף שקיעה, שהוא צאת הכוכבים, וסמוך לזה היינו מעט זמן קודם צאת הכוכבים. ויש אומרים שיכולים להאריך ולהמשיך בתפלת נעילה גם בלילה, ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונה, מכל מקום עכשיו שנוהגים כסברא אחרונה אין למחות בידם".

גדר תפילת נעילה – "ריבוי תפילה"

ב. על פי דברי הירושלמי (2) שהמקור לתפילת נעילה נעוץ בפסוק "גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה", כתב הרמב"ם (4) "וכן תיקנו תפילה אחר תפילת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד, כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני התענית. וזו היא התפילה הנקראת תפילת נעילה, כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה, לפי שאין מתפללים אותה אלא סמוך לשקיעת החמה".

ומבואר כי תפילת נעילה היא תוספת מיוחדת של בקשת רחמים, בעת נעילת שערי הרחמים, עם סיומו של היום הקדוש [וראה בדברי העמק ברכה (6) שתירץ על פי דברי הרמב"ם את קושיית הראב"ד, מדוע אין איסור 'בל תוסיף' בתפילת נעילה, כי תפילה זו לא נתקנה כנגד קרבנות, אלא כתוספת מיוחדת של בקשת רחמים, וע"כ אין בזה איסור "בל תוסיף". ובספר גבורת יצחק (7) כתב: "טעם שתיקנו לומר "ה' שפתי תפתח [קודם התפילה] דכיון שאין לנו קרבנות שיכפר בעדנו, מבקשים מהשי"ת שיפתח שפתינו ויקבל תפילתנו במקום הקרבנות. ולפי הנ"ל דתפילת נעילה לא הוי כשאר הקרבנות אלא דיסוד התפילה להפיל תחינה ובקשה, אם כן נראה שאין צריך לומר ה' שפתי תפתח לפני תפילת נעילה"].

על פי דברי הרמב"ם אמר הגרי"ד סולובייצ'יק [מובא בספרי תלמידיו, רבי צבי שכטר – נפש הרב (6), ורבי מיכל שורקין – הררי קדם (6)] כי מאחר שה"חפצא" של תפילת נעילה הוא "ריבוי תפילה" הנוסף לתפילות שכבר התפלל, מי שלא התפלל ביום כיפור אינו רשאי להתפלל רק תפילת נעילה. וכתב בספר נפש הרב: "ובזה היה הג"ר משה סולובייצ'יק מסופק, אם די במה שהתפלל אחת מתפילות היום [שיוכל להתפלל נעילה מדין "ריבוי תפילה"], או דבעינן  שיתפלל כל שאר תפילות היום. ולרבינו [הגרי"ד] היה נראה על פי פשוטו דלא חשיבא תפילת הנעילה בבחינת ריבוי תפילה אלא אם כן התפלל לכל שאר תפילות היום והוסיף לתפילה זו עליהן".

על פי דברי הגרי"ד, דן בספר רץ כצבי (13) במנהג נשים רבות הבאות לבית הכנסת רק לתפילת נעילה, וכתב שלכאורה אין מקום למנהגם אליבא דהגרי"ד. אלא שיתכן לומר כי דברי הגרי"ד אינם שייכים לחיוב הנשים. כי בחינת "ריבוי בתפילה" שייכת רק למי שמחוייב בתפילה. ולכן דווקא אנשים המחוייבים להתפלל את כל התפילות יש להם דין להוסיף תפילה שהיא ריבוי בתפילה על מה שכבר התפלל, ולכן מי שלא התפלל את כל תפילות היום ביוהכ"פ, אין לו להתפלל נעילה. אולם נשים שחיובן בתפילה הוא רק משום שהתפילה היא בגדר של "רחמי נינהו", ולא מצד עצם החיוב להתפלל, גם מי שלא התפללה יכולה להתפלל נעילה בלבד, משום שתפילת נעילה היא ככל התפילות שמחוייבת בהן משום "רחמי" [ועי"ש שהביא מדברי הגר"ע יוסף כי נשים חייבות בתפילת נעילה].

ועי' ברץ כצבי (13) במה שכתב על פי יסודו של הגרי"ד בנדון נשיאת כפים לכהן שאינו צם ביום הכיפורים, ובבמה שכתב (14) בנדון תשלומין בתפילת נעילה, והאם גדר התפילה "רחמי" – בקשת רחמים, מדין תפילה, או שזו תפילה על כפרת היום מדיני הווידוי שתיקנו להוסיף וידוי בסוף היום, ויבואר להלן.

נשיאת כפיים בנעילה

ג. במשנה במסכת תענית (1) מובא שהכהנים "נושאים כפיהם בנעילת שערים", ומסקנת הסוגיא במסכת תענית (2) "והאידנא מאי טעמא פרשי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא, כיון דבסמוך לשקיעת החמה קא פרשי כתפלת נעילה דמיא". וכתבו התוספות (2) ד"ה והאידנא) "ולכך לא נהגו העם לומר נשיאת כפים במנחה ביום הכפורים, לפי שמתפללין מנחה בעוד היום גדול, אבל במנחה בשאר תעניות יש נשיאת כפים. אבל מכל מקום בנעילה ביום הכפורים יש נשיאת כפים" [וראה בהרחבה בקובץ בית אהרן וישראל (11)-(12) ליקוט נרחב של מקורות בענין חשיבות נשיאות כפים בנעילה]. ודנו הפוסקים האם מותר לשאת כפיים גם לאחר שקיעת החמה.

והנה בדרכי משה (4) ס"ק ב) מובא: "כתב מהרי"ל דאפילו אם איחר עם תפילת נעילה עד הלילה, נושא כפיו. דאיברים ופדרים מקרבן תמיד היו נשרפים בלילה. ואנו נוהגים שלא לשאת כפים בנעילה כלל". דברים אלו נכתבו כמובן, על פי מנהג האשכנזים שאינם נושאים כפים בחו"ל אלא בימים טובים. ואמנם בארץ ישראל נוהגים לישא כפים גם ביום חול ובתפילת נעילה, וכפי שפסק מרן השו"ע (5) סע' ה). וכתב הרמ"א: "והמנהג במדינות אלו [אשכנז] שלא לישא כפים". אך לא נתברר בדברי מרן השו"ע האם מותר לשאת כפיים גם לאחר שקיעת החמה.

להלכה: המשנה ברורה(5) ס"ק ח) הביא את מסקנת האחרונים שזמן נשיאת הכפים הוא רק כשעדיין יום "אבל אם כבר חשכה [דהיינו צאת הכוכבים] אין נושאין כפים, דאיתקש נשיאת כפים לעבודה, כדכתיב לשרתו ולברך בשמו, ועבודה הוא דווקא ביום, וסיים: "ולכן אם הזמן קצר יאמרו הפיוטים אחר התפילה כדי שיהא נשיאת כפים ביום" [דלא כשו"ע הרב [הובא בפסקי תשובות (8) אות ד) שכתב שמותר לשאת כפים עד צאת הכוכבים]. ובשער הציון (ס"ק יא) הביא את דברי הפרי מגדים שהסתפק האם אפשר לשאת כפים בין השמשות, ונטה להתיר "כל שיש עדיין חצי שעה קודם צאת הכוכבים" [וכוונתו לזמן צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם, דהיינו 72 דקות אחרי השקיעה], אך סיים בצ"ע.

למעשה: ראה במקראי קודש (9) סימן נא) במה שהרחיב בביאור דברי המהרי"ל שהתיר לשאת כפים גם בלילה, ומסקנתו כדברי המג"א שלכתחילה אין לשאת כפים בלילה, אך "בדיעבד אם נמשכה התפילה עד הלילה, הנושאים כפיהם, יש להם על מה שיסמוכו". ובספר "המחזור המפורש" (8) נדפסו מכתבי הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבך שהכריעו כי ניתן לשאת כפים עד שלוש עשרה וחצי דקות לאחר השקיעה. והגרש"ז הוסיף: "ואולם במקומות שאני מתפלל מקפידים שלא להיכנס לספק של נשיאת כפים בלילה וגם ברכה לבטלה. ובספר הליכות שלמה (8) הוסיפו בשם הגרש"ז: "אולם אין להיחפז בתפילת נעילה כדי להספיק לברך ברכת כהנים, כי איך יפסידו או יגרעו מן הכוונה התפילה חשובה זו". וציינו בהערה: "אולם החכם עיניו בראשו להקדים ולהתפלל, כדי שלא להיכנס לספק של נשיאת כפים בלילה וגם ברכה לבטלה, או שידלגו מקצת מהתפילות [הפיוטים] שבאמצע חזרת השליח ציבור".

סיכום – פסקי תשובות (8) אות ד).

• כהן שאינו מתענה ביום הכיפורים – האם רשאי לשאת כפיים בנעילה, ראה בספר רץ כצבי (13) שכתב לתלות שאלה זו בחקירה האם נשיאת כפים בנעילה היא מחמת התענית או מחמת היום, יעו"ש בדבריו.
• סגולת שמירת המים שנטלו בהם הכהנים את ידיהם לנשיאת כפיים בנעילה – קובץ בית אהרן וישראל (11)-(12).
• • •

תשלומין בתפילת נעילה

ד. נחלקו הפוסקים האם מי שלא התפלל תפילת נעילה – "משלים" בתפילת ערבית במוצאי יום הכיפורים, או לא.

לדעת הרמ"ע פאנו [הובא ברץ כצבי (14) אות ב] כשם שאין תשלומין לתפילת מוסף [כי "עבר זמנו בטל קרבנו] , כך אין תשלומין לתפילת נעילה: "הא מוסף ליתיה בתשלומין שהיא אינו משלים [מי שלא התפלל שחרית אינו משלים בשתי תפילות מוסף], ואין אחרים משלימים לו [אם לא התפלל מוסף, אינו משלים את תפילתו], ונעילה הכי נמי".

מאידך, לדעת הפרי מגדים [הובא שם] מי שלא התפלל תפילת נעילה, יתפלל במוצאי יום הכיפורים פעמיים תפילת ערבית, כדי להשלים את תפילת הנעילה שלא התפלל, כדבריו: "שכח נעילה, משלימה בלילה שתים של חול" [ואמנם כבר תמה רבי ישראל יעקב פישר, בשו"ת אבן ישראל (6) על הפרי מגדים, מדוע שונה דינה של תפילת נעילה שיש לה תשלומין, מדינה של תפילת מוסף שאין לה תשלומין, ועי' בתירוצו של הרץ כצבי (15) אות ה].

בביאור שורש מחלוקת הרמ"ע מפאנו והפמ"ג, האם יש תשלומין לתפילת נעילה, ביאר הרץ כצבי (14) שנחלקו בהבנת גדרה ומהותה של תפילת נעילה. לדעת הרמ"ע מפאנו, גדר התפילה הוא מדיני הוידוי וכפרת יום הכיפורים, שתיקנו להוסיף בסופו של יום הכיפורים עוד וידוי והודאה על הכפרה ביחיד בסוף תפילתו, ולש"ץ בתוך התפילה. ואם כן תפילה זו מיוחדת רק לזמן הכפרה ביום הכיפורים, והיא כתפילת מוסף שאין לה תשלומין כי זו תפילה מחמת "מאורע היום", ולכן "אין ראוי להשלימה ביום אחר, שכבר עבר מאורע היום". אולם לדעת הפמ"ג, תפילת נעילה היא תוספת מיוחדת של בקשת רחמים, ועל כן דינה ככל התפילות שהן "רחמי", אשר ניתן להשלימן בתפילה הסמוכה, מכיון שגם זמן ההשלמה ראוי לבקשת רחמים.

ועוד ביאר ברץ כצבי (14) אות ג) את מחלוקת הרמ"ע מפאנו והפמ"ג שנחלקו האם תפילת נעילה היא "ריבוי תפילה" לכל תפילות היום, ובכללן תפילת מוסף, או "ריבוי תפילה" רק לתפילת שחרית ומנחה ולא לתפילת מוסף. הפמ"ג סבר כי תפילת נעילה היא "ריבוי תפילה" רק לתפילת שחרית ומנחה ולא לתפילת מוסף, ולכן כשם שלתפילת שחרית ומנחה יש תשלומין, גם לתפילת נעילה שהיא "ריבוי תפילה" לתפילות אלו, יש תשלומין. אולם הרמ"ע סבר כי תפילת נעילה היא "ריבוי תפילה" לכל תפילות היום, ובכללן תפילת מוסף, ואם כן כשם שלתפילת מוסף אין תשלומין [כפי שנפסק בשו"ע], כך גם לתפילת נעילה שהיא "ריבוי" ותוספת גם לתפילת מוסף, אין תשלומין.

וראה עוד בספר גבורת יצחק (7) ובספר שומר אמת (7) במה שכתבו בנדון תשלומין בתפילת נעילה.

• לא התפלל מנחה ונעילה האם יתפלל ג' פעמים ערבית – הפרי מגדים [מובא ברץ כצבי (15) אות ו] כתב שחייב להשלים את שתי התפילות שהחסיר במוצאי התענית. וכדבריו פסק רבי בן ציון אבא שאול בשו"ת אור לציון (6). אולם לדעת הרמ"ע מפאנו שאין תשלומין לתפילת נעילה, אם לא התפלל מנחה וגם נעילה, מתפלל במוצאי יום הכיפורים רק שני תפילות, הראשונה בתורת חיוב תפילת ערבית והשניה לתשלומי מנחה.

סיכום – רץ כצבי (15) ופסקי תשובות (8) אות א).

• • •

ה. מנהגי תפילת נעילה

• אומר "וחתמנו" במקום וכתבנו – רמ"א (5) סע' ב) "כי בנעילה הוא חתימת גזר הדין שנכתב בראש השנה [משנ"ב שם].
• פתיחת ההיכל – המנהג מובא בדרכי משה (4) ובמשנ"ב (5) ס"ק ז). וראה בפסקי תשובות (8) אות ג) בנדון המנהג לעמוד בשעה שארון הקודש פתוח.
• תקיעה בשופר בסיום התפילה – המנהג מובא במרדכי (4) ובשו"ע והרמ"א (5) סע' ו), וטעמו מבואר במשנ"ב (5) ס"ק יב) "שהוא סימן לסילוק שכינה למעלה, שנאמר עלה אלקים בתרועה".
• • •

מעלת התפילה

ו. כתב המשנה ברורה (5) ס"ק ג) "ויזדרז מאד בתפלה זו כי תכלית כל העשי"ת הוא יום הכיפורים, ותכלית יום הכיפורים הוא תפלת נעילה, שהכל הולך אחר החיתום, ואם לא עכשיו אימתי. ולכן אף אם חלש הוא מחמת התענית מכל מקום יאזור כגבור חלציו להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל על עצמו גדרי התשובה באמת, והבא לטהר מסייעין אותו, ויחתם בספר חיים טובים". וראה עוד דברי חיזוק נלהבים היפים לשעת הנעילה, לזרז את המזורזין, מאת רבי ברוך מרדכי אזרחי [ראש ישיבת עטרת ישראל, ירושלים] בספרו ברכת  מרדכי (17).

• חידושו של המשך חכמה (16) כי בעת חתימת יום הכיפורים הקב"ה מוחל על עוון חילול השם.