א. בטהרת המצורע נאמר (ויקרא יד, יד) "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית". וממצורע למדו חז"ל במסכת זבחים (1) ובמסכת יבמות (1) לעוד מצוות שקיומן בימין, כגון: קמיצה, חליצה ורציעה. ובמסכת בכורות (1) אמרו: "כהן אִטֵּר בין ביד בין ברגל, עבודתו פסולה" [בספר שופטים (ג, טו) מסופר על אהוד בן גרא שהיה "אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ", ופירושו שהיד הימנית "סתומה", ולכן משתמש יותר בשמאל]. ומבואר איפוא, כי יש מצוות ודברים שצריך לקיימן בימין, ואם לא קיימן בימין לא יצא ידי חובה, ועבודת הכהן פסולה אם לא נעשתה בימין. וחקר הגאון הרוגאצ'ובר [הובא בשו"ת באר משה (10) ובאנציקלופדיה הלכתית רפואית (13)] ביסודן של הלכות האלו, האם הפסול הוא כי צריך ימין דווקא, או ששמאל פוסל.

ב. והנה מצינו מצוות ודברים נוספים שיש לקיימם בימין, ויש לעיין מהו הטעם לקיומם דווקא בימין, וממילא יש לדון כיצד ינהג האִטֵּר בכל הדינים הנ"ל – האם יקיימם בימינו, שהיא שמאל כל אדם, או "בימין דעלמא". לפנינו כמה פרטים בדין זה [רשימה מלאה של כל הפרטים בזה, ראה בקונטרס איש אטר, ממרן הגר"ח קנייבסקי (6)], ומתוך הפרטים יבוארו להלן כללי חילוקי הדינים – כיצד ינהג האטר בכל הדברים שצריך לעשותם בימין.

• לולב בימין ואתרוג בשמאל – במסכת סוכה (2) נתבאר טעם הדבר: "הני תלתא מצוותא והאי חדא מצוה". ובפשטות, כוונת הגמרא לומר שהואיל ונטילת דבר בימין היא משום חשיבות הימין, הרי שיש להחשיב את שלוש המצוות וליטלן בצד ימין, החשובה, ואילו את המצוה האחת ליטול בצד שמאל.

ובנדון אטר, דעת בעל העיטור המובא בטור (3), וכן פסק הבית יוסף ובשו"ע (3) שנוטלו בימין דעלמא. אבל בדרכי משה וברמ"א (3) פסק כדעת הרא"ש שיחזיק הלולב ביד "ימינו" דהיינו היד השמאלית של כל אדם [ועי' שם בט"ז ומג"א (3) ובמשנה ברורה (4) מה הדין בדיעבד, אם נטל בהיפוך, האם צריך לחזור וליטלו].

• כוס של ברכה נוטל בימין – כמפורש במסכת ברכות (4) ובשו"ע (4) סי' קפג). וכתב השו"ע (שם סע' ה) "יש מי שאומר [שבלי הלקט] שאם המברך אטר, אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם". והקשה על כך המג"א (4) מדוע מרן השו"ע כתב ב"סתם" בהלכות לולב (3) שאטר נוטל הלולב בימין דעלמא, ואילו בכוס של ברכה כתב הלכה זו רק בשם "יש מי שאומר". ואמנם סיים המג"א שיש לנהוג כמו שכתב הרמ"א בהלכות לולב (3), והיינו שהאטר יטול את הכוס ביד "ימינו" דהיינו היד השמאלית של כל אדם.

ועי' בשו"ת אור לציון (7) שכתב ביישוב קושית המג"א, כי דעת מרן השו"ע לחלק בין ברכות המצוות שהעיקר תלוי בחשיבות, ולכן יאחז בימין כל אדם שהיא החשובה, לבין ברכות הנהנין שהעיקר הוא הנאתו, ועל כן יאחז את הכוס במה שיותר נוח לו, והיינו ימין דידיה שהיא שמאל כל אדם [וראה במש"כ הרב כהנמן (8) בתירוץ קושיית המג"א. ובשו"ת שרגא המאיר (8) וכן השואל בשבט הלוי (7) כתבו לחלק בין דברים הנעשים בציבור, שהאטר לא ישנה מימין דעלמא [ועל כן חילק בשו"ת שרגא המאיר בין נטילת לולב הנעשית בבית הכנסת, לדברים הנעשים ביחיד]. וגר"ש ואזנר דחה חילוק זה].

• כל דבר שמברך עליו לאוכלו או להריח בו צריך לאוחזו בימינו כשמברך – כך נפסק בשו"ע (5) סי' רו). וכתב המשנה ברורה (5) "הטעם משום חשיבות, וכן בכל ברכה שמברך על איזה מצוה, יש לו לאחוז הדבר ביד ימינו בשעת הברכה. ובאטר אזלינן בתר ימין ושמאל דידיה, ולא בתר דעלמא. כן משמע מחידושי רבי עקיבא איגר וכן משמע במג"א סימן קפג". ומתבאר מדבריהם כי דין האטר תלוי במחלוקת מרן השו"ע והרמ"א בהלכות לולב הנ"ל.

והקשה המג"א בהלכות לולב (3) סי' תרנא ס"ק ו) מדוע נצרכה הגמרא לטעם נטילת הלולב בימין משום "הני תלתא מצוותא והאי חדא מצוה", תיפוק ליה דכל דבר שמברך עליו צריך ליטלו בימינו, עי' בתירוציו.

וראה ד' טעמים בדין זה בקונטרס ימין משה (11) בדיני אטר, הרב משה טביב, תשס"ט) והנפק"מ לדין אטר.

• אסור לקנח בבית הכסא ביד ימין – בגמרא בברכות (5) נאמרו ד' טעמים: [א] מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר מימינו אש דת למו. [ב] מפני שהיא קרובה לפה [ג] מפני שקושר בה תפילין. [ד] מפני שמראה בה טעמי תורה.

וכתבו הט"ז והמג"א (5), שלפי כל הטעמים זולת הטעם הראשון, האטר צריך לקנח ביד ימין דעלמא. מה שאין כן לפי הטעם "שהתורה ניתנה בימין", גם אטר צריך לקנח בימין שלו, דהיינו ביד שמאל דעלמא. ומכל מקום הכריעו הט"ז והמשנה ברורה (5) שגם אטר מקנח ביד שמאל שלו, שהוא ימין כל אדם [ועי' בביאור הלכה שם, פרטים נוספים בדין זה].

• בנטילת ידים – פסק השו"ע (5) סי' ד) "נוטל כלי של מים ביד ימינו, ונותנו ליד שמאלו, כדי שיריק מים על ימינו תחילה". וביאר המשנה ברורה: "ונותנו ליד שמאל, כדי שיתגבר ימין שהוא חסד על שמאל שהוא דין. וגם באטר אזלינן בתר ימין דעלמא".
• סדר נענועי הלולב – בשו"ע (4) סי' תרנא סע' י) "יקיף דרך ימין בנענעו מזרח, דרום, מערב, צפון". וכתב המג"א שם, סימן לדבר "ימין ה' רוממה". והוסיף: "ונראה לי דאטר יקיף גם כן כסדר הזה, דאזלינן בתר ימין דעלמא".
• הסבה בליל הסדר – בשו"ע (5) נפסק שמיסב על צד שמאל: [א] כיון שצריך לאכול בימינו. [ב] שמא יקדים קנה לושט, ויבוא לסכנה. וגם אטר, פסק הרמ"א שם, שמיסב בצד שמאל, יעו' במשנה ברורה (5) טעם הדבר.

ג. ובטעם חשיבות הימין בקיום המצוות יעו' בשו"ת בצל החכמה (9).

והנה לאחר שמרן הגר"ח קנייבסקי קיבץ בקונטרס איש אטר (6) עשרות פרטי הדינים בהנהגת האטר הפזורים בכל ד' חלקי השו"ע, כתב (7) שמונה חילוקים בדיני האטר:

[א] דברים התלויים בכח – פשיטא דאזלינן בתר ימין של האטר, דהיינו בידו השמאלית [עי"ש הדוגמאות].

[ב] דברים שהם משום ימין דהקב"ה – פשיטא דאזלינן בתר ימין דעלמא [עי"ש הדוגמאות]. ובכלל זה גם בכל הדברים שהם על פי סוד להגביר מידת החסד שהוא בימין, פשיטא דאזלינן בתר ימין דעלמא.

[ג] דברים התלויים בלב בקנה ובוושט ואוזן – פשיטא דגם באטר אזלינן בתר ימין דעלמא, דלא השתנה גופו.

[ד] דברים התלויים בחשיבות – נחלקו הפוסקים, כגון אחיזת לולב וכוס של ברכה וכל דבר שמברך עליו כנ"ל.

[ה] דברים שהתורה הצריכה במפורש ימין – נחלקו הראשונים, כגון פסול עבודה ובדיני חליצה.

[ו] דברים שהם משום כל פניות שאתה פונה יהיו לימין [יעו' במסכת סוטה (3)] – אזלינן בתר ימין דעלמא.

[ז] דברים התלויים במי שעומד נגדו וקורא  – פשיטא דאזלינן בתר ימין דעלמא [עי"ש הדוגמאות].

[ח] לענין קשירת מנעלים וקינוח – תלוי בדין קשירה דתפילין ונחלקו בזה האחרונים.

ד. דיני אִטֵּר בפרטים נוספים

• סדר לבישת הבגדים וקשירת מנעלים – יעו' בשו"ת באר משה (10) סימן ג אות א).
• דברים שטעמם כנגד ימין השכינה [פסיעה ברגל שמאל בסוף התפילה, רוק בתפילה לצד שמאל] – יעו' בכללי קונטרס איש אטר (7) כלל ב); בשו"ת באר משה (11) סימן ג אות ט) ובקונטרס ימין משה (12).
• קבלת ספר תורה והולכתו – כתב המשנה ברורה (5) סי' רפב) "והנותן ספר תורה והמקבלו צריך שיהא בימין, ואפילו אם הוא אטר יד אין לשנות בזה". ובשער הציון ביאר טעם הדבר "משום שהתורה ניתנה בימין, שנאמר מימינו אש דת למו, ואם כן אין לחלק [באטר] בזה". ועוד כתב המשנה ברורה (5) סי' קלד) "יש להחזיק התורה בימין". ובמשנה ברורה כתב: "על שם הכתוב וימינו תחבקני, ועוד דגם התורה נתנה בימין".

ועוד הביא המשנ"ב (5) סי' רו ס"ק יח) בשם ספר חסידים: "כשאומר לחברו להושיט לו ספר, יקבלנו ביד ימין".

וראה עוד בדין זה בשו"ת שרגא המאיר (8) אות ו) ובספר מעדני יום טוב בדין אטר באחיזת הספר תורה בהקפות.

• דין כלה אִטֵּרַת יד לנתינת טבעת קידושין על ידה ודין חתן אִטֵּר להעמדת הכלה לימינו – בשו"ת בצל החכמה (9) פסק שיעמידו את הכלה לימין החתן שהוא ימין דעלמא, ויתן לכלה האטרת את הטבעת לידה הימנית שהיא ימין כל אדם, יעו' בנימוקו. ובשו"ת באר משה (10) כתב שאם החתן אטר יתן את הטבעת לכלה בידו השמאלית.

וראה עוד פרטים בדיני אטר בשו"ת שרגא המאיר (8) ובשו"ת באר משה (10)-(11).

ה. דיני אִטֵּר בהנחת תפילין

בסוגיית הגמרא במסכת מנחות (2) נתבארו כמה טעמים, מדוע מניחים תפילין על יד שמאל, ונאמר: "אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו", ומי ששולט בשתי ידיו "מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם". וראה בשו"ע ובמשנה ברורה (2)  פרטי דין האטר [ובנדון הכותב בימינו ושאר כל מעשיו בשמאלו, באיזה יד יניח תפילין].

ו. ימין ושמאל במחשבה – ראה ציונים לנושא זה באנציקלופדיה הלכתית רפואית (13).