יששכר וזבולון קשרו גורלם זה בזה, כמבואר בדברי חז"ל (1) שעשו ביניהם שותפות, ומכוחה של השותפות היו שניהם מתפרנסים ביחד, ושניהם נוטלים שכר תורה ביחד.

בענין 'שותפות' זו, ראשית כל, השאלה היא, כיצד בכלל ניתן "למכור" מצוות בכלל, ושכר לימוד תורה, בפרט.

שנית, שאלת היסוד בסוגיא זו היא, האם יששכר מפסיד מחצית משכר תורתו שנזקף לזכותו של זבולון, וכפי שחידד את השאלה החי"דא בספרו ראש דוד (5) –  מאחר ויש לאשה מחצית משכר תורת בעלה כדברי הגמרא בסוטה (2) נמצא לכאורה כי אשת יששכר נוטלת מחצית משכר תורת בעלה, וזבולון את המחצית הנותרת – ויששכר "נשאר ריקם"… ולאור זאת יש לבחון האמנם ראוי ליששכר לעשות שותפות מסוג זה, ואולי עדיף שיצא להתפרנס ואז לא יצטרך לחלוק משכר תורתו לאחרים.

התשובות על שאלות אלו ועל שאלות נוספות בסוגיית שותפות יששכר וזבולון, להלן.

א. הקשר בין יששכר וזבולון מפורש בדברי חז"ל המובאים בפירוש רש"י על פסוקי ברכותיהם של יעקב אבינו ומשה רבנו לשבטים אלו (1). ומתבאר שמטרת שותפות זו היתה כדי שליששכר יהיה פנאי לעסוק בתורה", ולזבולון יהיה חלק בתורת יששכר, כדברי המדרש בפרשת נשא (1) "זבולון ויששכר היו שניהם מתפרנסים ביחד, ושניהם נוטלים שכר תורה ביחד", וכלשונו של רש"י בזבחים (1) שתורתו של של שמעון נקראה על שם עזריה אחיו שסיפק צרכיו "והתנו ביניהם שיהא חלק לעזריה בשכר תלמודו של שמעון".

ויש לדקדק, כי קשר בין יששכר וזבולון הוגדר בלשון חז"ל כ'שותפות', ולא בגדר של 'סיוע' ו'תמיכה' בעלמא, ויש להבין פשר הדבר ומשמעותו, ולמאי נפקא מינה.

עוד יש לדייק מדברי רש"י בזבחים, שיששכר וזבולון  'התנו' ביניהם לחלוק בפרנסה ובשכר, וצריך ביאור מדוע יש צורך בתנאי קודם למעשה, וכי התורם ממון לסייע לקיום מצוה צריך להתנות עם המקבל על שכרו קודם הנתינה.

ועוד זאת תמוה, מדוע בברכותיהם של יעקב אבינו ומשה רבנו היה זבולון קודם ליששכר ואילו בסדר הקרבת הקרבנות בחנוכת המזבח המפורש בחומש במדבר (1) קדם יששכר לזבולון. הנוכל להכריע מי באמת הקודם. [ובמסכת ברכות מובא (3) אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן (ישעיה סד, ג) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. משמע ששכרם של לומדי התורה יותר גדול מהתומכים בהם, וצ"ב מדוע והרי לכאורה הם שותפים שווים.         מאמר נוסף איתא במסכת פסחים (3) "כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף", וגם מכאן משמע שזבולון "יושב בצלו" של יששכר, דהיינו בדרגה פחותה ממנו – וראה במסופר (8) בשם הגר"ח מוולוז'ין].

ב. בסוגיית הגמרא במסכת סוטה (2) מובא כי לנשים יש זכות לחלוק במחצית שכר תורת בעליהן. ועוד מסופר בסוגיא על השותפות של שמעון ועזריה אחיו, ור' יוחנן שלמד על ידי הנשיא שהיה מפרנסו. וכן מסופר על שבנא והלל אחיו, שלאחר שלמד הלל תורה מתוך הדחק ואילו שבנא התעשר, בא שבנא להלל ורצה לתמוך בו בתמורה למחצית שכר תורתו, ועל כך  יצאה בת קול ואמרה "אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו". ומפורש כי שותפות 'יששכר וזבולון' היא רק מכאן ולהבא, ולא למפרע, וכמו שפסק הבית יוסף בשם רבנו ירוחם (3). וצ"ב מדוע.

בשו"ע (3) נפסק כי "מי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים", והוסיף הרמ"א בשם הטור: "ותחשב לו כאילו לומד בעצמו". ויכול אדם להתנות עם חברו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו בשכר, אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתן לו. ואכן לאורך הדורות היו מגדולי ישראל שלמדו תורה בשותפות של יששכר וזבולון [ובאגרות החזון איש (4) התבטא ש"אין ראוי לנהוג צרות עין שלא ליהנות מעזריה וזבולון", והחזון איש אף ערך "הסכם" בין יששכר לזבולון [כמענה לבקשת שאול]. ורבי איסר זלמן מלצר, הודיע בפתיחת אחד הכרכים של ספרו 'אבן האזל' כי סיכם עם נדיב אחד לחלוק עמו בזכויות השכר של הספר כזבולון עם יששכר וכשמעון ואחיו עזריה].

ג. אמנם, מאידך, בגליון רעק"א על השו"ע (3) ציין לתשובת רבי האי גאון שהובאה בשו"ת מהר"ם אל אשקר [(4) – נולד בשנת ה"א רכ"ו (1466) בספרד וגלה עם הגולים של שנת ה"א רנ"ב (1492). לאחר ישיבה בתוניס וביוון נתמנה לדיין בקהיר, ולבסוף עלה לירושלים ושם נפטר בשנת ה"א ש"ב (1542)] אשר בהשקפה ראשונה נראה מדבריו שאינו מסכים על המתבאר בדברי הרמ"א.

רב האי גאון נשאל אם אדם שנתן לחברו זהוב על מנת שיקרא בתורה, האם זכות הקריאה עולה לנותן. וכתב רב האי גאון שאין אדם יכול לזכות בזכויות של חברו, ואדם שהתענה תעניות ו"מכר" את הזכויות שהיו לך מכך "הוא שוטה וקרוב לקבל פורענות מלקבל זכר". ומה שיש שכר גדול למי שמסייע בממון ללומדי התורה ומחזיק ידי העוסקים במצוות – "השכר שיש לו על פעולתו הוא", אך אין זה קנין של זכויות שכר חברו.

ולכאורה דברי רב האי גאון ["שדבריו דברי קבלה", כמו שכתב המהר"ם אל אשקר בסוף דבריו] עומדים איפוא, בניגוד למשמעות דברי חז"ל ופסק הרמ"א,  שיש לזבולון חלק בשכר תורתו של יששכר, ואין זה שכר על פעולת התמיכה.

ד. ובשו"ת ציץ אליעזר (5) הביא את דברי הגאון מקאליש בספרו אמרי בינה שמצא דרך להשוות דברי רב האי גאון עם דברי חז"ל והפוסקים שלא יהיו חולקים בדבר, והעלה [על פי מה שלמד מפי סופרים וספרים, כעדות עצמו] כי השכר על פעולת מצוה כפול הוא: [א] שכר סגולי – שמקבל שפע אלקי וחיות רוחני בעשיות המצוות. [ב] שכר גמולי – דהיינו עצם שכר המצוה.  ואם כן יש מקום לומר שעל השכר "סגולי" אכן לא ניתן להשתתף, כי "עין לא ראתה זולתך", ועל כך דן רב האי גאון. אולם על סוג השכר ה"גמולי", בזה שפיר יכול להשתתף בחלקו של יששכר, ועל כך דיבר הרמ"א.

* * *

מכאן ניתן – להמשיך ולברר את גדר השותפות של יששכר וזבולון אם היא מדין צדקה וזבולון נוטל שכר על סיועו ללימוד תורתו של יששכר, או שהיא מגדרי תלמוד תורה, ושכרו של זבולון הוא בגלל שנחשב כאילו למד תורה בעצמו, כמבואר בהרחבה בשו"ת אגרות משה (12-11-10). או – להמשיך במהלך השיעור כדלקמן.

* * *

ה. הנה  כי כן, מהמבואר לעיל יוצא, כי זבולון מקבל שכר בתורתו של יששכר, ואין זה רק שכר על סיועו למצות לימוד התורה. ומעתה, אם קשר של שותפות לפנינו – הרי שלכאורה חולקים זבולון ויששכר חלק כחלק, הן את הרווחים הרוחניים והן את הרווחים הממוניים. ואם כך הם פני הדברים, הרי שיששכר הלומד 12 שעות ביום יתמעט שכרו מאת בעל הגמולות, ויקבל שכר רק בעד 6 שעות לימוד. וכפי שהציג את השאלה החיד"א (6) – מאחר  ויש לאשה מחצית משכר תורת בעלה כדברי הגמרא בסוטה (2) נמצא לכאורה אשת יששכר נוטלת מחצית משכר תורת בעלה, וזבולון את המחצית הנותרת – ויששכר "נשאר ריקם"… ולאור זאת יש לבחון האמנם ראוי ליששכר לעשות שותפות מסוג זה, ואולי עדיף שיצא להתפרנס ואז לא יצטרך לחלוק משכר תורתו לאחרים.

וכתב החיד"א (ראש דוד על פרשת קדושים; מדבר קדמות) כי שכרה של האשה ודאי אינו נגרע מחלק בעלה, ועל שכרו של זבולון כתב החיד"א (ראש דוד על פרשת משפטים) שהוא מתשלם מבעל הגמולות, ועל כן אינו מגרע משכרו של יששכר. וכן מתבאר בדברי האור החיים הקדוש (6) ובעל ההפלאה בפתיחה לספרו (6) שמכיון והשכר על לימודו של יששכר לזבולון שותפו משתלם מיד מלך מלכי המלכים – לא יגרע חלקו של יששכר, וכל אחד מקבל שכר מושלם "משל למי שמדליק נר מנר שאין מחסור לאורו, כן המחזיק בת"ח נוטל שכרו מאת השי"ת, ואינו נוגע ח"ו בחלקו של הת"ח".

וממוצא הדברים יבואר מי קודם באמת יששכר או זבולון. וחז"ל (בפסחים; (3)) דימו את זבולון כיושב בצלו של יששכר, וגם הפליגו בשכרו של יששכר יותר משל זבולון [עין לא ראתה זולתך] כי בוודאי שעם כל הזכויות שיש לזבולון בתורתו של יששכר, הרי שליששכר יש שכר גדול יותר [ועי' בדברי האדמו"ר מאוז'רוב שכתב בספרו באר משה (8) ש"אם כי יששכר קודם לזבולון בחשיבות ומעלה, הרי זבולון קודם לו בזמן, היינו בברכה, כי אם אין קמח אין תורה, ולכך אף שהתורה קדמה בחשיבות, מכל מקום יעקב ומשה הקדימו ברכת זבולון לברכת יששכר, עי' בדבריו הנפלאים]

* * *

פרטים נוספים בענין שותפות יששכר וזבולון:

ו. דברי הנצי"ב מוולוז'ין בשו"ת משיב דבר ((9) (8)) בביאור השכר הרוחני של התורה לעומת שכר כל המצוות, ובדין "מכירת" שכר מצוות ושכר תורה.

ז. דברי שו"ת אפרקסתא דעניא [(9); רבי דוד שפרבר, אב"ד בראשוב בפולין, נדפס שנת ת"ש] שמאחר ויש שותפות בין יששכר לזבולון, הרי שצריך להתנות על כך מראש [ולכן אין זה דומה לכל תמיכה כספית שכמובן אין צריך להתנות על קבלת השכר מראש]. וכמו כן יש לשותפות בין יששכר לזבולון תוקף המחייב בבית דין עם אחד הצדדים אינו עומד בסיכומים. וראה עוד במאמרו של הרב אברהם שינפלד, אב"ד הרבני בירושלים (13) מה הדין כאשר יששכר או זבולון רוצים לבטל את הסכם השותפות: יששכר – בגלל שלטענתו, זבולון אינו מספק לו די פרנסתו. זבולון – בטענה שיששכר אינו לומד כראוי.

ח. עוד דן בשו"ת אפרקסתא דעניא (9) האם עדיף לעשות שותפות בין יששכר וזבולון על כל לימודיו של יששכר, או רק על שיעור קצוב מכל לימודיו – ויסוד השאלה הוא, כאשר במידה ויששכר אינו לומד כראוי – האם כתוצאה מכך נפגע שכרו של זבולון.

ט. והנה בעיקר השותפות של יששכר וזבולון יש לברר אם היא מדין צדקה וזבולון נוטל שכר על סיועו ללימוד תורתו של יששכר, או שהיא מגדרי תלמוד תורה, ושכרו של זבולון הוא בגלל שנחשב כאילו למד תורה בעצמו.

וראה בתשובה המסכמת והמקיפה של רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (12-11-10) שדן בכל ענייני עסק יששכר וזבולון הלכה למעשה, ולדעתו השותפות בין יששכר וזבולון אינה מדין צדקה אלא מהלכות למוד תורה, ונפקא מינה שניתן לעשות שותפות עם יששכר שאינו עני.

ובתך דבריו דן האגרות משה:

• האם בשותפות יששכר וזבולון צריכים לחלוק שווה בשווה דווקא
• נצרך הסכם בכתב בין יששכר וזבולון, או שדי בסיכום בעל פה.
• מה הדין כאשר זבולון אינו מספק די פרנסתו של יששכר.
• מהו שיעור חיוב לימוד התורה המוטל על זבולון עצמו כשיששכר שותפו לומד תורה.

וראה פרטים נוספים בסוגיית שותפות יששכר וזבולון בדברי רבי אהרן ליב שטיינמן שליט"א בספרו אילת השחר (12) ובמה שהעיר על דברי האגרות משה, ובמה שכתב על שכרו של זבולון כאשר יששכר אינו לומד כראוי.

סוף דבר: מכל המבואר לעיל עולה, כי התמיכה הכספית של זבולון ליששכר לאפשר לו להתפנות מטרדות העולם הזה, להיות שקוע בלימוד ולגדול בתורה – היא בגדר שותפות ולכן השכר הוא חלק מתורתו של יששכר, ואין זה ככל תמיכה כספית וסיוע לקיום מצוות, שהשכר הוא עבור המצוה.

ומתוך כך הסתעפו הפרטים שנתבארו לעיל: יש להתנות על השותפות מראש, והתנאי מהווה הסכם לכל דבר וענין, ויש לו תוקף המחייב ללא אפשרות חזרה ללא סיבה. השותפות היא שווה, חצי בחצי, בכל דבר, ואילו יששכר אינו מאבד את חלקו, כי השכר משתלם מהקב"ה. וככל המבואר לעיל.