תשובה

א. החיוב לחזור בתשובה – תמיד

חז"ל מזרזים אותנו לשוב בתשובה שלמה בכל יום, כדברי המשנה במסכת אבות, אשר נתבארו בסוגיית הגמרא במסכת שבת. אמנם המעיין בדברי הרמב"ן באיגרתו ימצא כי יש חיוב "פשפוש" תמידי לחזור בתשובה, בכל יום וכמה פעמים ביום, ואין די ב"תזכורת חד יומית".

יש איפוא, להתחקות אחר שורשי החיוב לחזור בתשובה באופן מתמיד, ולברר מה עשוי לדרבן את האדם לבל יתמהמה רגע אחד מלחזור בתשובה. להלן נציע כמה הסברים לכך.

ב. שיטת הרמב"ם בביאור גדרי מצות התשובה ודיני הוידוי

ההסבר הראשון מבוסס על שיטת הראשונים המונים את התשובה כמצות עשה, אך תחילה נעיין בשיטת הרמב"ם בגדרי מצות התשובה והווידוי על חטאים.

ג. התשובה – מצות עשה

דעת הרמב"ן ורבינו יונה, שהחזרה בתשובה היא קיום מצות עשה • שיטת הרמב"ן בגדר מצות תשובה ווידוי.

ד. עבירה גוררת עבירה – החטא גורם להתדרדרות רוחנית

אופן נוסף בביאור הצורך שלא להתמהמה מלחזור בתשובה, יבואר על פי דברי הרמב"ן שעבירה היא "מום" בנפש האדם – מציאות של טומאה ולכלוך בנפש האדם • ביאור דברי חז"ל "עבירה גוררת עבירה" • דברי הרמב"ן בהסבר "שרירות הלב", של החוטא שתאוותו מתחזקת ומתגברת, ומביאה לכך "שיתאווה ויצמא למה שהיה צמא ממנו", ושורשיה "ישיבוהו לחטוא ויצמיחו פשעים יותר מבראשונה" • פירוש הרמב"ן מה היתה תאוות האספסוף לאכול בשר במקום מן.

ה. עיכוב התשובה – טומן בחובו חטא

מאמר הקב"ה לקין "וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ", אשר לפי דברי הרמב"ן, במאמר זה "הורהו על התשובה, שהיא נתונה בידו לשוב בכל עת שירצה ויסלח לו".

• המחליט לחזור בתשובה ומתחיל בתהליך התשובה, הקב"ה מסייעו, ולאחר פתיחת פתח התשובה "כחודו של מחט", פותחים לו "פתחים שעגלות וקרוניות נכנסות בו".

ו. קירובם של ישראל עלול לגרום ח"ו לריחוקם

מהלך נוסף להבהרת התביעה הגדולה המתעוררת על מי שאינו שב בתשובה, מבואר על פי דברי רבינו יונה, שכאשר המלך – הקב"ה – ממציא לפני בריותיו את האפשרות לחתור "מחתרת" – לחזור בתשובה, והם לא מנצלים זאת,  אין לך מרד גדול מזה.

• דברי הרמב"ן " נמצא קירובם של ישראל אצל הקב"ה הוא הגורם להם ריחוק וגלות וכל עונש".

• אף שנתבארו דברי הרמב"ן מדוע חיוב התשובה תמידי, בבואנו לימי הדין, נזכור את דברי המאירי כי "המתרשל מתשובה בראש השנה אין לו חלק באלוקי ישראל".