ענייני החלומות בהלכה ובמחשבה רבים ומסועפים, ומפאת זאת, נקדיש לבירורם שני שיעורים.

השיעור שלפנינו יעסוק בדברי החלומות – באלו חלומות יש להתחשב, ובאלו לא.

בשיעור הבא נדון בעצות לתקנת החלומות ולהטבתם.

א. משמעות החלומות והיחס אליהם זקוקה לעיון מעמיק, האם צריך לחשוש ולהתחשב בהם, או לא.

מחד גיסא, מקרא מלא בספר איוב (1) "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב, אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם". ופירש במצודות, שהקב"ה מראה לאדם בחלומו דברים הדומים למה שנגזר עליו בשמים, כדי שיחזור בתשובה. ומפורש אמרו במסכת ברכות (1) נז, ב) "חלום – אחד משישים לנבואה". ועוד אמרו חז"ל (1) ברכות נה, א) "וְהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו (קהלת ג, יד), אמר רבי יוחנן, זה חלום רע". ופירש רש"י: מיראתו ישוב ויכנע". וכן אמרו (2) ברכות נה, ב) "לאדם טוב אין מראים חלום טוב", ופירש רש"י: "כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו". ומבואר כי תכלית החלומות לאותת לאדם לחזור התשובה. ועוד אמרו שם, כי "חלום טוב צריך רחמים", ופירש רש"י: "צריכים לבקש רחמים שיבואו, לפי שהם בידו של הקב"ה, ואין להם רשות לבא אלא ברשותו".

אמנם בהמשך הסוגיא (2) ברכות נה, ב) מובא כי יש חלומות אשר אינם אלא דברי שווא: "שמואל כי הוה חזי חלמא בישא, אמר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ (זכריה י, כ). כי הוה חזי חלמא טבא אמר, וכי החֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ, והכתיב (במדבר יב, ו) בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. רבא רמי, כתיב בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ, וכתיב וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ. לא קשיא, כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד". ומובא בגמרא שם כי "אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו", ופירש רש"י: "מה שהוא מהרהר ביום". ועוד מבואר בגמרא (1) ברכות נה, א) "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".

ומבואר איפוא, שיש חלומות שהם "אחד משישים בנבואה", ויש חלומות שווא, וע"כ יש לעיין באלו חלומות יש להתחשב, ובאלו לא [וראה בדברי הרמח"ל בספרו דרך ה' (1), ובפירוש הרש"ר הירש (1) הסבר לגילויים הנבואיים באמצעות החלומות, כי בזמן השינה האדם מתנתק מהחומר הגשמי, ובשל כך יש לחלק הנפשי שבאדם "עסק וענין עם הרוחניים", יעו"ש. וראה גם בשו"ת התשב"ץ (4) שחיברו רבי שמעון בן צמח דוראן, מגדולי הראשונים בספרד ולאחר מכן באלג'יר,  במה שביאר את הסיבות "המחקריות" מדוע חלק מהחלומות "צודקים", וחלק לא].

ב. גם בסוגיות הש"ס ובפסקי השו"ע מצאנו סתירות, האם להלכה מתחשבים בדברי החלומות, או לא.

במסכת סנהדרין (2) שנינו: "הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום [רש"י: "שר המראה החלומות בלילה"] ואמר לו כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן, זה היה מעשה, ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". ודין זה נפסק להלכה בשו"ע (2) "היה פקדון ביד אביהם ואינו יודע היכן הניחו, ואמרו לו בחלום כך וכך הם ובמקום פלוני הם ושל פלוני הם או של מעשר שני הם, ומצאם במקום שנאמר לו ובמנין שנאמר לו, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, אלא הרי הם שלו" [וכתב הסמ"ע: "דאף דכוון במקום ובמנין, מכל מקום יש לומר דבאומרו של פלוני הן לא כיוון"]. ובמסכת גיטין (2) מסופר: "ההוא אפוטרופוס דהוה בשבבותיה [בשכנותו] דרבי מאיר דהוה קא מזבין ארעתא וזבין עבדי, ולא שבקיה רבי מאיר. אחוו ליה בחלמיה אני להרוס ואתה לבנות. אפילו הכי לא אשגח, אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין".

מאידך, במסכת נדרים (3) אמר רב יוסף: "נידוהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו". ופירש הר"ן: "לפי שאפשר שבשליחות המקום נתנדה, ולפיכך צריך עשרה להתירו, ששכינה עמהם". וגמרא זו נפסקה להלכה  בשו"ע (3) "נידוהו בחלום הוי נידוי וצריך התרה" [ומצינו סוגיא נוספת שנחלקו בה רבותינו האם נדר בחלום צריך התרה [רשב"א] או לא [רא"ש בתשובה; הובא בבית יוסף (5) ר"ן בנדרים (3) והובאו הדעות בשו"ע (5) בהלכות נדרים]. על כל פנים מבואר בדברי הגמרא שנידוי חל אע"פ שהיה בחלום [וכמו כן לדעת הרשב"א נדר בחלום חל, וצריך להתירו], ומכאן מוכח שדברי חלומות בהחלט "מעלין ומורידין". ומעתה צ"ע בישוב הסתירה – באלו חלומות יש להתחשב, ובאלו לא.

ג. בדברי הראשונים והאחרונים נאמרו כמה תירוצים ליישב את סתירת הסוגיות, ובהגדרת החלומות שחוששים להם.

• בשו"ת התשב"ץ (4) כתב שהיות וחלק מהחלומות נכונים וחלק לא, הרי שיש ספק האם דברי החלומות נכונים, ולכן כאשר החלום עוסק בממונות, קיימא לן "ספק ממונא לקולא", והמוציא מחברו עליו הראיה. משום כך, אמרו בגמרא בסנהדרין (2) ובגיטין (2) בנדונים ממוניים "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין", ואזלינן בתר המוחזק. אולם כאשר החלום נוגע לשאלות באיסור והיתר, הרי ש"ספק איסורא לחומרא", וצריך לחשוש לאיסור ולהחמיר מספק, ולכן יש לחשוש לחומרא לנידוי בחלום [וכן נדר בחלום לדעת הרשב"א].
• בספר מנחת אשר (8) ביאר רבי אשר וייס [גאב"ד דרכי הוראה בירושלים] את דברי הר"ן (4) כמהלך נוסף ליישב הסתירה, שאם החלום בא לברר דברים, אין לו כל תוקף, ועל זה נאמר "דברי חלומות אין מעלין ואין מורידין". אבל בנידוי בחלום לא מדובר בבירורי ספיקות ובגדר נאמנות, אלא בדין מסויים של נידוי, שידעו חז"ל ברוח קודשם שיש מושג של מנודה לשמים המתגלה לאדם בחלומו [ובטעמם של הראשונים שחששו לנדר בחלום, כתב החתם סופר (5) כי בדרך כלל אדם חולם בלילה מהרהוריו ביום, ולכן צריך לחשוש שאם נדר בחלום מן הסתם קיבל על עצמו את הנדר בהקיץ].
• דרך נוספת ביישוב הסתירה, כתב הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (6), שמאחר ואמרו חז"ל (1) "אין חלום בלא דברים בטלים", נמצא שבכל חלום יש מן האמת ויש גם דברים בטלים. ולכן בגמרא בסנהדרין (2) שנתגלה בחלום המקום ומספר המעות ונתברר שזה נכון, ואילו שהמעות מעשר לא נתאמת "ודאי תלינן האמת של החלום הוא במה שאמר המקום והמספר, ועל ידי כך מוכרחים לתלות הדברים בטלים של החלום במה שאמר לו שהם של מעשר. אך גבי נידוי בחלום, אי אפשר לומר שהנידוי דברים בטלים, דאם כן מה הוא האמת של החלום", ולכך חוששים לחלום וצריך להתיר את הנידוי. ועי"ש בדבריו שפסק לפי זה שאם חלם שעשה מעשה עבירה, יחשוש לחלום, וצריך כפרה, אלא אם כן ימצא חכם שיפתור לו את חלומו בענין אחר [אמנם יעו' בספר משנת החלומות (7) סע' ח) שהביא חולקים בזה].
• •     •

ד. אוסף הלכות בענייני חלומות

• איסור והיתר על פי חלום – בספר חסידים (3) כתב כדבר פשוט: "שאם יאמר לו בעל החלום לעבור על המצוות שלא ישמע לו". וראה בספר משנת החלומות (7) סע' ג) במש"כ בזה.
• מכירת חלום רע – בספר חסידים (3) כתב כי רשאי למכור חלום רע לנכרי, ויועיל לו להינצל מרוע החלום, כי רעת החלום תעבור ותתקיים בקונה [ומביא שם מעשה שכן היה].
• הנודר בחלום לקיים מצוה – בשו"ת חתם סופר (5) הביא מדברי הרדב"ז "באחד שנשבע לפרוע חובו ביום פלוני, והשיב שאפילו הרא"ש מודה כיון דפריעת בעל חוב מצוה, אם כן משמים הראו לו לזרוזי נפשיה למצוה, ועל כן או יפרע חובו באותו היום, או ישתדל שהמלוה יאמר לו הריני כאלו התקבלתי". וכתב החתם סופר: "ומשמע מדבריו דלזה לא מהני היתר נדרים, דלאו מטעם נדר אתינן עלה, אלא משמים הטיל עליו לזרוזי נפשיה. ואם כן הכי נמי [בנדון שנשאל שם, שחלם שנדר שלא לאכול מצה מבושלת בפסח] דמצוה הוא ופרישות שלא לאכול מצה שרויה בפסח, יש לומר לא מהני התירא".
• קיום בקשות נפטרים שנגלו בחלום – משנת החלומות (7) סע' ד-ו).
• רפואה על פי חלום ­- חולה או רופא שנאמר להם בחלום כי נטילת תרופה מסויימת תגרום לסכנה, אבל רופאים אחרים ממליצים ליטלנה, יעו' בספר משנת החלומות (7) סע' יא-יב) מה יעשו.
• חלם שחברו יקנה כרטיס פיס ויזכה, וחברו שמע בקולו ואכן זכה – ראה בדברי הרב יצחק זילברשטיין [רבה של רמת אלחנן, בני ברק], האם צריך לשלם דמי תיווך לחולם החלום (6).
• הזמין כרטיס טיסה וחלם שאביו מזהירו שלא לנסוע, האם צריך להימנע מהטיסה – ראה בדברי הרב זילברשטיין בספרו חשוקי חמד (9) שיתכן ויש לחשוש לדברי החלום היות וזו "מילתא דסכנתא", ועל כן יעשה הטבת חלום, ויפשפש במעשיו לחזור בתשובה, וגם יאמר הרבונו של עולם בברכת כהנים, ואז יתבטל החלום הרע, ויוכל לנסוע.

סיכום – ראה בספר מנחת אשר (8)-(9), ובמה שהביא מדברי רבותינו הראשונים חידושים שנתגלו להם בחלום, והביאום להלכה, ודן בתוקף הלכות אלו [התרת עגונה ע"פ סימנים שנתגלו בחלום]. ועי"ש בדבריו בגדר התוקף ההלכתי למה שנתקבל כהוראה ע"י שאלת חלום, וכבר ייחדנו שיעור בנושא "לא בשמים היא" [שיעור ד], עי"ש ותמצא נחת.

[*] השיעור נערך בסיוע ספר משנת החלומות (7), מאת הרב בועז שלום, בני ברק תשס"ו.